202

בטל הדבר (נשלמה המטרה) בטלה הבחירה²³, וכנ"ל].

ד. ע"פ הנ"ל יש לבאר דברי הזהר, שהבחירה בירושלים תלוי' בהבחירה בדוד:

בחירה כזו, כיון שהיא בחירה נצחית, הרי מצ"ע אי אפשר שתחול על מקום גשמי — כי גשמי מצד טבעו ומהותו הוא הווה ונפסד, היפך הנצחיות, וא"כ אין המקום הגשמי מסוגל מצד עצמו להכיל ענין נצחי זה; כלומר: אף שהבחירה היא בחירה נצחית, ובמילא המשכת הקדושה שמצד בחירה זו היא נצחית — זהו רק מצד הבוחר, דכשם שלא שייך שינוי בו ית', כך אין שינוי בבחירתו [וכמשנ"ת כמ"פ, דבחירה אמתית היא לא מצד (מעלת) הנבחר, אלא מצד (רצונו של) הבוחר], אבל אין לייחס נצחיות זו להמקום עצמו²⁴, שקדושת המקום היא קדושה נצחית²⁵.

וזהו טעם הדבר שבחירה זו בירושלים תלוי' בבחירת הקב"ה בדוד המלך "למהוי רעיא על ישראל", "רישא דנהיג עמא דקרתא":

הבחירה במלכות בית דוד הרי היא בחירה נצחית, כמ"ש הרמב"ם²⁶ "כיון שנמשח דוד. . הרי המלכות לו ולבניו הזכרים עד עולם שנאמר²⁷ כסאך יהי' נכון עד עולם. . אע"פ שלא זכה אלא לכשרים לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם, הקב"ה הבטיחו בכך שנאמר²⁸ אם יעזבו בניו תורתי ובמשפטי לא ילכון ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם וחסדי לא אפיר מעמו" [שזה הוא מצד הבחירה בדוד, כמ"ש שם בריש המזמור²⁹ "כרתי ברית לבחירי נשבעתי לדוד עבדי, עד עולם אכין זרעך ובניתי לדור ודור כסאך סלה"] — ונצחיות זו שייכת למציאותו ונשמתו של דוד, שהי' עבד ה' ובטל לה' בתכלית, ולכן נמשך ונתגלה בו כחו ית' שלמעלה משינוי³⁰ [וכמאמר חז"ל³¹ שמעשה ידי דוד נצחיים];

וכיון שמקומה של מלכות בית דוד הוא בירושלים³² [ועד שירושלים נקראת "עיר דוד"³³, ושלימות מלכותו של דוד (כמלך על כל ישראל) היתה רק כשבא לירושלים³⁴], הרי בכח זה נעשה גם המקום הגשמי דירושלים מוכשר וראוי ("כלי")³⁵ לקבל את ה"בחירה" נצחית