409

וממילא, עלזידי ההתקשרות שבאמצעות התורה ומצוות מתגלה גם הקשר העמוק והפנימי יותר של ישראל עם הקדוש-ברוך-הוא, ההתקשרות שמצד הבחירה'".

ממש", משא"כ הגוף שמצד עצמו ,נדמה בחומריותו לגופי אוה"ע", ורק שהקב"ה בחר בו, הרי גם לאחרי שבחר בו, המעלה היא מצד הבוחר ולא (כ"כ?) מצד הגוף, ואין מעלה זו מתאחדת בו כ"כ עד שתהא ניכרת בו.

1) ועד"ז בנשמה וגוף כנ"ל, שע"י קישור הנשמה בהגוף שאז הם נעשים כאחד ועד שכל חיי הגוף הוא נשמתו, הנה אז נקבעת בהגוף גם המעלה דנשמה, והיא שבחירת העצמות שישנה בהגוף, באה לו (ע"י הנשמה) בפנימיות ובגילוי, אשר זה (בחירת העצמות) נעשה מציאותו.

וראה בארוכה שיחת כ"ף מנ"א תשל"ב, שי"ל שזהו הטעם שהגוף נפסד בסילוק הנשמה ממנו (אף שבו דוקא היא בחירת העצמות, שהיא בחירה נצחית) - כי הגוף כמו שהוא לעצמו, הרי המעלה שבו (בחירת הקב"ה) אינה בגלוי במציאות. ולכן גם לאחרי שפעלה בו הנשמה (במשך זמן היותה בגוף) שתקבע בו מעלה זו בפנימיותו ועד שהיא תהי' כל מציאותו, הנה כאשר בצאת הנשמה מהגוף מסתלקת ממנו מעלתו זו (היינו שענין הבחירה אינו מתאחד עוד עמו) - נפסדת אז (סו"ס) כל מציאותו*. ולכן גם צדיקים חוזרים לעפרם שעה אחת לפני תחה"מ (שבת קנב, ב). בדוגמת הלוחות, שלאחרי שה,מכתב אלקים" חרות בהם, נעשה זה כל מציאותם, וכאשר ,פרח הכתב מעליהן" - ,אין בהם ממש". כמו שנתבאר בארוכה בלקו"ש חי"ד ע' 30 ואילך.

אלא שבנוגע להגוף, מכיון שבחירת הקב"ה היא בחירה נצחית, אי"ז הפסד אמיתי, ולכן כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב (סנה' ר"פ חלק) שיקומו

נזסעי ב

ובהתאם לאמור מובן מדוע זקוקים לכך ש,ישראל מתקשראן באורייתא ואורייתא בקוב"ה" [=שישראל יתקשרו לקדוש-ברוך-הוא באמצעות התורה], בה בשעה שישראל קשורים עם אלקות באופן ישיר מפני בחירתו יתברך - כי זה מפני שגילוי האיחוד של הבחירה בישראל. נפעל על-ידי הקישור עם אורייתא"".

יג הקדושה מגלה את הבחירה

על פי זה מובן גם בנוגע לארץ ישראל: אף שבחירת הקדוש-ברוך-הוא היא ענין נצחי, שזה נעשה מהותו של הדבר הנבחר, מכל מקום, להיותה באה מצד בחירת הקדוש-ברוך-הוא, הרי גילויה קשור עם הקדושה בפועל שישנה בארץ ישראל.

ויש לומר שזהו הטעם שכאשר הרמב"ם מתייחס לאיסור היציאה מארץ ישראל וכיוצא בזה, אינו מחלק בפירוש

בתחה"מ נשמות בגופים**. וראה לעיל ע' 25 הערה *52, ע' 255 הערה 58.

*) אגרות קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"א ע' קמח ואילך. המו"ל.