ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לוט"ו בשבטט"ו בשבט84

84

לפעול בכל עם ישראל ענין הביטול לה' ("זורעים בדמעה", ביטול ורקבון), שעי"ז הוא מעלה את בנ"י לעלי' גדולה ביותר.

וכידוע ביאור כ"ק אדמו"ר הצ"צ21, שענינו של מלך ישראל הוא, להמשיך בכל בני ישראל הביטול למלך מלכי המלכים הקב"ה. דהנה אצל מלך ישראל צ"ל תכלית ושלימות הביטול להשם, כמחז"ל22 "אין על גביו אלא ה' אלקיו" [שלכן "המלך כיון שכרע שוב אינו זוקף"23, שאין זה ענין של זהירות (שלא יגבה לבו מצד התנשאותו בתור מלך), אלא זה גופא הוא ענינו של מלך, להביא עצמו לביטול בתכלית, עד שאינו יכול לזקוף את עצמו בעמדו לפני השם], ועל ידי שהעם מבטלים את עצמם אל המלך, כמ"ש24 "שום תשים עליך מלך" וכדרשת חז"ל25 "שתהא אימתו עליך", נמשך בהם הביטול של המלך למלך מלכי המלכים הקב"ה.

ויש לומר, שע"י ביטול זה של העם להמלך, הרי הוא מגבי' ומעלה אותם למדריגה עליונה יותר. דהיות שהמלך הוא בתכלית ההתנשאות והרוממות25, וכמ"ש26 "משכמו ומעלה גבוה מכל העם", לכן ביכלתו להגבי' ולהעלות את בני ישראל לעלי' גדולה כזו שלמעלה מזו שמצד עצמם27 — בדוגמת ענין הצמיחה, שהיא התהוות חדשה כנ"ל.

ד. והנה בענין שמחת המועדים יש חילוקים בשלשה רגלים עצמם, וכמבואר בילקוט28: "אתה מוצא שלש שמחות כתיב בחג. . אבל בפסח אין אתה מוצא שכתוב בו אפילו שמחה אחת, למה, אתה מוצא שבפסח התבואה נידונית ואין אדם יודע אם עושה השנה תבואה אם אינו עושה לפיכך אין כתוב שם שמחה. . וכן אתה מוצא שאין כתוב בעצרת אלא שמחה אחת. . ולמה כתב בה שמחה אחת מפני שהתבואה נכנסת בפנים, ומה טעם אין כתוב שם שתי שמחות לפי שפירות האילן נידונין. . אבל בחג לפי. . שהתבואה ופירות האילן בפנים לפיכך כתב שלש שמחות".

ונמצא, שגודל השמחה דחג הסוכות הוא לפי שאז "פירות האילן בפנים" (ולא רק התבואה שנכנסת בפנים בזמן עצרת).

ויש לומר הטעם (הפנימי) לזה (בהמשך להנ"ל):

התכונות הנ"ל שבענין הזריעה הרי הן ביתר שאת ויתר עז באילנות. שהרי אין צמיחת התבואה בגדר מציאות חדשה ממש בגלוי, כי גם הזרע הנזרע הוא חטה או שעורה וכיו"ב (שיש בו טעם וראוי לאכילה), משא"כ בנטיעת אילנות הרי הגרעין הנזרע אין בו טעם, והפירות הצומחים מהאילן הם איכות אחרת לגמרי מהגרעין הנזרע.

ומטעם זה יש חילוק בין זריעה ונטיעה בנוגע לזמן הצמיחה, דבזריעה "אין צריך שהות כ"כ ועיכוב מזמן הזריעה עד הצמיחה"29, משא"כ בנטיעה ד"יש שהות ועיכוב רב בזמן צמיחתו כו'"29, והיינו מצד ריחוק הערך שבין הגרעין הנזרע והפירות הצומחים ממנו.

ולאידך, יש מעלה גדולה בצמיחת פירות האילן לגבי צמיחת תבואה30, ד

הערות

  1. 21. בסהמ"צ מצות מינוי מלך בתחלתה.
  2. 22. משנה הוריות י, א.
  3. 23. ברכות לד, ריש ע"ב.
  4. 24. פ' שופטים יז, טו.
  5. 25. כתובות יז, א. קידושין לב, ב.
  6. 25. עד שמלך פורץ גדר כו' (פסחים קי, א).
  7. 26. ש"א ט, ב.
  8. 27. להעיר מסהמ"צ להצ"צ שם פ"ג בענין פעולת המשיח בתור מלך.
  9. 28. אמור רמז תרנד.
  10. 29. ל' הלקו"ת בחוקותי מט, ד.
  11. 30. ראה בכ"ז לקו"ת שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.

  1. תורת מנחם בס"ד. שיחת י"ט כסלו ה'תשי"א פסחים קי, א
  2. תורת מנחם בס"ד. י"ב תמוז, ה'תשח"י פסחים קי, א
  3. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשי"ט. פסחים קי, א
  4. תורת מנחם בס"ד. שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי פסחים קי, א
  5. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ה פסחים קי, א
  6. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ג פסחים קי, א
  7. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשכ"ו פסחים קי, א
  8. תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ו פסחים קי, א
  9. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז פסחים קי, א
  10. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ז פסחים קי, א
  11. אור התורה רסו פסחים דף ק"י ע"א
  12. שוע"ר עם ביאור דברי שלום רמב להזהר בכבוד שבת פסחים דף קי
  13. תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ח פסחים קי, א
  14. תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ח פסחים קי, א
  15. תורת מנחם כ"ו אלול, ג' דסליחות, ה'תשכ"ט פסחים קי, א
  16. תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"ל פסחים קי, א
  17. תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשל"א פסחים קי, א
  18. תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג פסחים קי, א