29

הנס בגוף המכה, המפורש בכתוב, לא הוזקק רש"י לפרט, כנ"ל.

ד. ויומתק יותר את"ל שפרש"י בד"ה שלאח"ז ("לשחין פורח אבעבועות"), שבו מפרש אופן יצירת המכה, "לשחין סגי אבעבועין", הוי (גם) המשך לפרש"י זה, דלאחרי שפירט רש"י את שני הנסים שקרו בפיח הכבשן (האבק), ממשיך רש"י בפירוט הנס בגוף המכה, שמאבק זה נעשה "לשחין סגי אבעבועין", וא"כ גם הנס הג' מפורט בפרש"י.

ועפ"ז יש לומר עוד, דתוכן פרש"י זה מורה על כמה נסים שאירעו בגוף המכה עצמה. דנוסף על הנס בכך שהאבק הוליד שחין באדם ובבהמה, דהיינו לקוי בבשר (שזהו פירוש שחין, כנ"ל מפרש"י "שנתחמם הבשר בלקוי")²⁸, הנה עוד זאת, שהשחין הוליד והצמיח אבעבועות, שזהו עוד פרט בהנס דמכה זו (שהרי אפשר שיהי' שחין בלי אבעבועות).

ויש להוסיף, שגם הפרט ד"פורח" הוא נס בפ"ע. דאף שבפסוק זה פירושו שעל ידי השחין צמחו האבעבועות, הרי בפסוק שלאח"ז²⁹ נאמר "ויהי שחין אבעבועות פורח באדם ובבהמה", שכאן לא קאי על צמיחת האבעבועות מן השחין³⁰, אלא הוא תואר על השחין והאבעבועות גם יחד, שהי' "פורח באדם ובבהמה", והרי גם כאן מתרגם אונקלוס "שיחנא אבעבועין סגי".

ויש לומר בפשטות, שזהו נס נוסף³¹, שהשחין והאבעבועות לא היו מוגבלים בהמקום שבו נגע האבק באדם ובבהמה, אלא שצמח וגדל ונתרבה עד שכל גוף האדם והבהמה נעשה מוכה בשחין ואבעבועות.

ולפ"ז נמצא, שהיו לא רק ג' נסים, אלא "נסים הרבה" כפשוטו. כי אף ששני נסים הראשונים אינם אלא שנים ("אחד. . ואחד"), הרי גוף המכה כלל כמה נסים.

ה. אלא שלאחרי כל זה, עדיין צריך ביאור לשון רש"י "(נסים הרבה) אחד. . ואחד", דלכאורה יש להרבות עוד יותר בנסי הקב"ה במכה זו, ולפרש שנסים אלו כללו כמה פרטים נסיים (וכנ"ל סעיף ב).

גם למאי נפק"מ בכלל בפירוש פשוטם של כתובים לדייק ולהדגיש שבמכה זו היו "נסים הרבה". דלכאורה, גם במכות אחרות מצינו עוד פרטים נסיים מלבד הנס בכללות המכה³², ואעפ"כ לא מדגיש רש"י בפירושו שאירעו "נסים הרבה" וכיו"ב (מלבד גבי ברד שהי' "נס בתוך נס"³³).

ויש לומר, שאין כוונת רש"י כאן רק