187
שיחה א
א. בפרשתנו נתפרשו שתי מצות עשה האחרונות1 שבתורה — מצות הקהל ("מקץ שבע שנים גו' בבוא כל ישראל גו' הקהל את העם גו'")2 ומצות כתיבת ספר תורה ("ועתה כתבו לכם גו'")3.
וע"פ הידוע4 ש"סדר בתורה — תורה הוא", צריך לומר, שזה ששתי מצות אלו לא נאמרו עד סמוך ל(יום) מיתת משה, הוא בדיוק ו"תורה הוא" — ולכאורה ענין זה דורש ביאור: מדוע המתין הכתוב עם ב' מצוות אלו עד סיום התורה5?
והנה ע"ד הפשט שאלה זו היא רק בנוגע למצות הקהל — כי בפשוטו של מקרא, לא איירי הכתוב "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת" בכתיבת ספר תורה אלא קאי על שירת האזינו6; ושירה זו שייכת לסוף ימי משה דוקא, כדברי ה'7 "הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה גו' וחרה אפי גו' ועתה כתבו לכם את השירה הזאת גו' למען תהי'. . לעד גו' כי אביאנו אל האדמה גו' והי' כי תמצאן גו' וענתה השירה הזאת לפניו לעד גו'" — הרי שכל (תוכן) שירת האזינו הוא — שתהי' "לעד" לבני ישראל כאשר יעברו את הירדן.
אמנם בנוגע למצות הקהל, אף שגם קיום מצוה זו הוא רק בבית המקדש8, הרי אין טעם, לכאורה, שתאמר לבנ"י דוקא בסמיכות ממש להסתלקותו של משה רבינו — שהרי כו"כ מצות נצטוו ישראל, ובפרט במשנה תורה9, שקיומן הוא רק בארץ ישראל לאחרי שיעברו את הירדן ובביהמ"ק וכיו"ב.
ומכיון שזמנה של מצוה זו הוא "מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה", מקומה הוא לכאורה בהמשך למצות שמיטה (בפ' בהר או עכ"פ בפ' ראה10).
הערות
- 1. לדעת הרמב"ם, החינוך וכו' — שלא מנו ברכת התורה (מהפסוק האזינו לב, ג) במנין המצות (משא"כ בנוגע למל"ת, שהרמב"ם במנין המצות (מל"ת קצד. וראה סהמ"צ שם. ס' היד הל' מאכלות אסורות פי"א ה"א) למד איסור יין נסך מהפסוק דפ' האזינו (לב, לח). אבל ראה נ"כ הרמב"ם לסהמ"צ וס' היד שם).
- 2. לא, י ואילך. סהמ"צ להרמב"ם מ"ע טז. חינוך מצוה תריב.
- 3. לא, יט. סהמ"צ שם מצוה יח. חינוך מצוה תריג.
- 4. פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר (לקו"ד ח"א ח, א. ח"ד תשמו, א[ednref_58_*]). וראה של"ה חלק תושבע"פ (כלל לשונות בתחלתו). ועוד. וראה לקו"ש חכ"ד ע' 629 בהערה. וש"נ.
- 5. ולהעיר מהפי' הב' ברש"י ריש פרשתנו (לא, ב ד"ה אנכי), דמשה אמר אז שלא אוכל עוד לצאת ולבוא בדברי תורה כו'.
- 6. כפרש"י על הפסוק. אבל ברלב"ג עה"ת שהכוונה ל"כל דברי התורה בכללם וגם השירה עמהם". ע"ש.
- 7. לא, טז ואילך.
- 8. כמש"נ (לא, יא) בבוא כל ישראל לראות את פני ה"א במקום אשר יבחר. וראה לקמן הערה 16.
- 9. ראה רמב"ן עה"ת בהקדמתו לספר דברים. וראה שו"ת הרדב"ז ח"ו ב"א קמג.
- 10. או בפ' תבוא, ששם נאמרו כו"כ מצות, משא"כ לאח"ז (פ' נצבים ואילך) "כינסם משה לפני הקב"ה ביום מותו להכניסם בברית" (רש"י ר"פ נצבים), ולא ציוום עוד במצות (מלבד הנ"ל בפנים). [edn_58_*] ושם, בנוגע למצות פו"ר שהיא מצוה ראשונה שבתורה (וראה גם ס' השיחות תש"א ע' 46). וראה בארוכה לקו"ש חכ"ו ע' 59 ואילך, בזה שקדוש החדש הוא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל (ועיי"ש בנוגע ללשון הרמב"ם במנין המצות בריש ס' היד בתחלתו "מצוה ראשונה ממצות עשה לידע כו'"); לקו"ש חכ"ח ע' 174 ואילך — בזה שמצות נחלות היא מ"ע האחרונה במנין המצות דהרמב"ם.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשל"ג לקו"ש חל"ד ע' 187
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.