174
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ובנוסף לכך: המצוה לעסוק בדיני נחלות, אינה מוטלת על האדם עצמו, אלא מצוה על בית הדין* לדון ,בדיני נחלות", = וכפי שמסביר הרמב"ם במפורט את סדר הנחלות בהלכות עצמן בספר היד החזקה = כלומר, שבית הדין חייב לדון? כיצד תקויים ירושת הנחלות ליורשים החיים, ואין עוסקים במצוה זו במוריש - ואם כך, אין מקום לקבוע מצוה זו אחרונה,
סנהדרין מצוה יא) היא ,,לקבור הנהרג ביומו". אבל בסהמ"צ כ' ,ול' ספרי כי קבור תקברנו מצות עשה והוא הדין בשאר מתים כו'". וכ"מ ביד הל' אבל פי"ב ה"א. וראה הל' סנהדרין פט"ו ה"ח (ולח"מ הל' אבל פ"ד ה"ח). הכותרת להל' אבל סוף מצוה א].
8 ראה חינוך מצוה ת': ולפי הנראה מדברי הרמב"ם ז"ל שכל עיקר אזהר' אינה רק על ב"ד שדנו* בענין הנחלה וז"ל שכ' הוא מצוה לדון בדיני נחלה.
9 ואף שגם המצות (רכו"רכט) להיות ב"ד הורגין כו' וכן ה,,תלי'" ו,,לקבור הנהרג ביומו כו'" (רל"רלא) - ה"ז מצות הב"ד לא מצות של האדם במיתתו או הבאים לאחרי מיתתו, הרי עכ"פ ה"ה מצות שמתקיימות באדם ולאחר מיתתו: משא"כ לדון בדיני נחלות אי"ז מצוה המתקיימת בהאדם (במותו או לאחר מותו), כ"א מצות ב"ד לדון בנכסי אדם שמת, כבפנים.
פינחס א שיחות 01
כקשורה למות המוריש"'.
כמו כן דרוש הסבר: כמקור למצוה הנ"ל ,לדון בדיני נחלות" מצטט הרמב"ם את הפסוק, כאמור לעיל, ,שנאמר: איש כי ימות ובן אין לו", ולכאורה, במילים אלו אינה כלולה מהות המצוה!'.
יש נוסחאות אחרות?', שלפיהן מצטט הרמב"ם מילים נוספות מן הפסוק - ,והעברתם את נחלתו...", ולפי מספר נוסחאות 5 ,והיתה*" . לחוקת משפט"5, שמילים אלו אכן כוללות את עיקר מצות הנחלות,
אך כיון שבדפוסים הנפוצים של הרמב"ם מובאות רק המילים ,איש כי ימות ובן אין לו"%' - יש לומר, שבהן
הערות
- 1. *) כ"ה בחינוך לפנינו (וכ"ה בהוצאת שעוועל - ע"פ דפוסים ישנים וכת"י). ובס' החינוך עם פירוש מנחת יצחק תוקן ,שידונו". וכן בהערות על ס' החינוך מבעל מעין החכמה (תקס"ד) - שנדפסו בס' השלמות על המנ"ח (הוצאת שולזינגער) - הועתק לשון החינוך ,,שידונו". ולכאורה כצ"ל.
- 0. אלא שממצוה רלו ואילך (מלבד מצוה רמז) מדובר במצות המסורות לב"ד בשייכות לממונו של אדם (משא"כ המצות רכד"רלא שהן בעונשי ב"ד בנוגע לגופו). ולכן י"ל שמסיים במצות שבממונו לאחרי מותו.
- 1. ובפרט שעפ"ז אינו סיום בדבר טוב - ראה תוס' סוף נדה. וראה בארוכה שיחת ש"פ מקץ תשד"מ ע"ד סיום בטוב בספר הרמב"ם.
- 2. ראה רמב"ם ספר המדע (ירושלים, תשכ"ד).
- 3. שם, יא.
- 4. ובסמ"ג מ"ע צו מביא רק פסוק זה.
- 5. וכן הובא בחינוך שם (המשך הפסוק 'והעברתם גו'" והפסוק ,והיתה גו'"*).
- 6. וכ"ה בספר המצות שלו - מצוה רמח.
- 9. *) ומ"₪ ,לחקת עולם" - לכאורה טה"ד וצ"ל ,לחקת משפט".
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 187 לקו"ש חכ"ח ע' 174
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.