178

ועפ"ז יש לומר, שזהו גם אחד מהביאורים בב' לשונות (לגירסת כמה מפרשים) שכתב הרמב"ם בנוגע למצוה ראשונה — שבסהמ"צ36 כתב שמצוה להאמין ובספר היד37 נקט "לידע" — שיסוד הדבר הוא באמונה, כי ב"אמיתת המצאו" אא"פ להיות השגה על בוריו כ"א רק ענין האמונה, אבל לאידך, בזה גופא מוכרחת הידיעה ("לידע"), שהאדם צריך להתבונן כפי שיד שכלו מגעת להבין ולידע גם בדברים אלו שלמעלה מהכרח שכלי38.

וזוהי גם כוונת הרמב"ם בנוגע לבקשת משה (הנ"ל)26 "ביקש לידע אמיתת המצאו של הקדוש ב"ה. . והודיעו ב"ה מה שלא ידע אדם לפניו כו' עד שהשיג מאמיתת המצאו כו'", שזה הי' באופן של השגה, היינו לא רק ראי' ואמונה, אלא בא בהשגתו של משה, וזה בא דוקא לאחרי בקשת משה39 לידע אמיתת הקב"ה.

ו. ועפ"ז נמצא, שגם בענין הידיעה באלקות המביאה לידי אהבה ישנם אותם האופנים הנ"ל בענין האהבה:

בתחלה צ"ל אמונה פשוטה, "להאמין" באמיתת המצאו, שדבר זה הוא קרוב מאד לכל אדם, כי ענין האמונה ישנו בטבע כל איש ישראל, שהם מאמינים40 בני מאמינים41.

אבל האמונה לחוד היא "דרך קצרה וארוכה", שעדיין אינה שוללת לגמרי דברים המונעים ומעכבים כו', כי אמונה מצד עצמה היא כמו דבר נפלא ורחוק מהנהגת האדם (וכנ"ל בענין "גנבא אפום מחתרתא כו'").

ולכן צ"ל גם היגיעה בשכלו של אדם, גם בענינים "שאין בנו כח לידע", דאע"פ שענין ההשגה (ובפרט בענינים אלו) דורש יגיעה רבה והיא "דרך ארוכה", הרי דוקא אז ה"ז "דרך קצרה", שנכנסים לעיר אלקינו בלי מניעות ועיכובים, כי הידיעה וההשגה פועלת על לב האדם, "דע את אלקי אביך ועבדהו בלב שלם"42.

ז. כשם שהוא בענין מצות ידיעת ה' בכלל, ועבודת הלב ("ועבדהו בלב שלם") — כן הוא בנוגע לגילוי תורת החסידות, ד"את הכל עשה יפה בעתו"43, וכשבאה העת — ו"חשף ה' את זרוע קדשו"44, ו"חד משמי שמיא נחת"45, מורנו הבעש"ט נ"ע, שעל ידו נתגלתה תורת החסידות, היינו שהרזין דאורייתא, שמצד גדרי התורה הם בחי' רז וסתים, נמשכו ונתגלו על ידי הבעש"ט וצדיקי עולם, תלמידיו ותלמידי תלמידיו46, ועי"ז נמשך גילוי סתים דקוב"ה כפי שהוא ית' למעלה מגדר שכל האדם.

וסדר התגלות זו היא, שלראשונה נתגלתה האמונה בפנימיות התורה, שבכללות זוהי הדרך ד"צדיק באמונתו יחי'"47, "אל תקרי יחי' אלא יחי'", ע"י גילוי הנשמה של כאו"א מישראל48; אבל שלימות גילוי תורת החסידות, באופן שתהי' "דרך ארוכה וקצרה" (שאז נכנסים לעיר אלקינו בלי מניעות ועיכובים כו'), היא כאשר האמונה חודרת לשכלו של האדם, באופן ששכלו מבין ויודע את ה' בהתאם להאמונה, וכן גם במדותיו, שלא רק שלפי ערך השכל וההתבוננות מוליד בלבו אהבת ה' ויראת ה' (לא רק חיות בלב באופן כללי), אלא שגם אהבה ויראה זו קשורה עם הקב"ה, שלמעלה מטו"ד.

ודרך זו היא "דרך ארוכה וקצרה" בעבודת ה', כי דבר זה שהאמונה שמצד עצם הנשמה תחדור לכל כחות הנפש באופן פנימי, ה"ז "דרך ארוכה", אבל היא היא הדרך הקצרה והבטוחה להכנס ל"עיר אלקינו", כי לא נשארו שום דברים המונעים ומעכבים שיכולים להכשילו בכניסתו לעיר אלוקינו, כי כל כחות נפשו, חב"ד שבנפש וחג"ת שבו, וכן בחי' נה"י שבו, כולם חדורים באופן פנימי בחיות בעבודת ה', וא"כ האדם כולו בכלל ובפרט נכנס לעיר אלקינו.

ושלימות ענין זה יהי' "באותו49 הזמן. . (כאשר) יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם שנאמר50 כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

(משיחות ש"פ תזו"מ וש"פ אמור תשמ"ב)

הערות

  1. 36. מ"ע א — כגירסא הנפוצה. וראה הנסמן בלקו"ש חכ"ו ע' 5114 הערות 10, 13.
  2. 37. ריש הל' יסוה"ת, ובמנין המצות בריש ספר היד מ"ע א.
  3. 38. ראה בארוכה בביאור דברי הרמב"ם בהלכות הראשונות דספר היד ובסיומו "יודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כו'" — בהדרנים על הרמב"ם דשנות תשל"ה (קה"ת, תשמ"ה), תשמ"ו (לקו"ש חכ"ז ע' 250 ואילך). ועוד.
  4. 26. הל' יסוה"ת פ"א ה"י.
  5. 39. עפ"ז יש לבאר מ"ש בכס"מ שם (הל' יסוה"ת פ"א ה"י — בסופו) בתירוץ קושיית הראב"ד, במש"א הקב"ה (תשא לג, יט) וחנותי את אשר אחון.
  6. 40. שבת צז, א. שמו"ר פ"ג, יב.
  7. 41. וראה מאמרי אדה"ז פרשיות התורה ח"ב ע' תרנג, תרנז. אוה"ת תשא ע' א'תתלח ואילך. ס"ע א'תתעט ואילך. ועוד.
  8. 42. דה"א כח, ט.
  9. 43. קהלת ג, יא. ובקה"ר שם. ושם עה"פ (ג, א) "לכל זמן ועת לכל חפץ". וראה לקו"ש ח"ז ע' 206 ואילך (ובסוף המשך תרס"ו) ובנסמן שם — בארוכה. ועוד.
  10. 44. אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע ח"ד ע' שיג (ע"פ ל' הכתוב ישעי' נב, י).
  11. 45. לקו"ד ח"א לא, ב.
  12. 46. ראה אגרות קודש שם.
  13. 47. חבקוק ב, ד. וראה מכות בסופה (כד, א). תניא פל"ג (מב, אב).
  14. 48. בהבא לקמן ראה לקו"ש חכ"ד ע' 182 ואילך.
  15. 49. רמב"ם סוף הל' מלכים.
  16. 50. ישעי' יא, ט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.