250

200 לקוטי

מצות ידיעת השם, דמכיון שאז דוקא ,תרבה הדעה כו' והחכמה שנאמרז כי מלאה הארץ דעה את ה"* -- הרי כל זמן שהדיעה אינה בריבוי אי אפשר שיהי' ידיעת השם בשלימות (משא"כ בשאר המצוות, שהעדר השלימות בהם הוא רק מצד דברים המונעים)].

ועפ"ז הי' אפשר לבאר מה שבחיוב האמונה בביאת המשיח נכלל גם התיאור דמצב העולם שיהי' אז -- כי תיאור זה הוא ביאור וטעם על השלימות דקיום התומ"צ שיהי' אז [כולל השלימות

דמצות ידיעת השם -- ,וישיגו דעת בוראם"י], שענין זה הוא הגדר דביאת

אמנם, ביאור זה -- אינו מספיק, דלפי הנ"ל, הגדר דביאת המשיח הואל - שלימוד התורה וקיום המצוות דישראל יהי' אז בתכלית השלימות [וכמ"ש הרמב"ם"?: ,לא נתאוו החכמים והנביאים ימות המשיח כו' אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה", היינו, שהעילוי דימות המשיח (שלזה צריכים לחכות ולצפות"?י) הוא השלימות דתומ"צ], משא"כ מצב העולם שיהי' ב,אותו הזמן", מה שלא יהי' בו ,לא רעב ולא מלחמה וכו'", הוא רק ענין צדדי שמאפשר לישראל לעסוק בתומ"צ בשלימות, -- וא'"כ, מדוע התיאור דמצב העולם שיהי' אז (שהוא לכאורה רק ענין צדדי) הוא פרט וגדר בחיוב האמונה בביאת המשיח?

הדון על הרמב"ם

ג. והנה בענין העילוי דישראל שיהיי אז כתב הרמב"ם בסיום וחותם ספרו, וז"ל: ,יהיו ישראל תכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם שנאמר' כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

והנה מלשון הרמב"ם -- ,יודעים דברים הסתומים", ,וישיגו דעת בוראם" - ,יודעים" בלשון הוה, ,וישיגו" בלשון עתיד -- משמע שמדובר כאן על בי ענינים:

א) ,יודעים דברים הסתומים" הוא פרט בהעילוי דישראל גופא, ובא בהמשך ל,חכמים גדולים", היינו שהוא

= > מתאר--את- העילוי.-דישראל.- עצמ0;-2)- - .

משא"כ ,וישיגו דעת בוראם כו" הכוונה היא לאופן קיום המצוה דידיעת השם שיהי' אז. שקיום מצוה זו תהי' בתכלית השלימות -- שישיגו דעת בוראם כל מה שיש בכח האדם להבין ולהשיג.

וצריך להבין:

א) מה הם שני הענינים בהעילוי דישראל עצמם: (1) ,חכמים גדולים"; (2) ,יודעים דברים הסתומים".

ב) ,כפי כח האדם" -- מאי קמ"ל? פשיטא שהאדם יכול להשיג רק כפי כחו ולא יותר, ובפרט כשהמדובר אודות ,דעת בוראם"?

ג) מדוע מעתיק הרמב"ם גם סיום הפסוק ,כמים לים מכסים". ובפרט שבהלכות תשובהי, שגם שם מתאר הרמב"ם איך ש,באותן הימים תרבה הדעה והחכמה כו'" ומביא אותו הפסוק ,בי מלאה הארץ גו'", לא הביא סיום הכתוב ,כמים לים מכסים".

ד) יתירה מזו: הענין ד,כמים לים מכסים" הוא לכאורה היפך הענין ד ישיגו דעת בוראם', כי -- ,ישיגו דעת בוראם" מורה על השגה באופן של