ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לב אמור ל"ג בעומר151

151

כולן מתו לא הי' רק מחמת חטאם הנ"ל "שלא נהגו כבוד זה לזה", אלא (גם) כתוצאה מענין המיוחד ש"בפרק" זה, הזמן גרם סו"ס למיתתם.

ד. ויובן זה ע"פ מה שמצינו עוד סיפור ברז"ל שבו מובא לשון זה — "כולן מתו בפרק אחד":

איתא בירושלמי²⁰ "מעשה בעשרים וארבע קריות (קרונות²¹) של בית רבי שנכנסו לעבר שנה בלוד, ונכנסה בהן עין רע²² ומתו כולם בפרק אחד".

והנה במחז"ל זה נתפרשה הסיבה (היחידה) למיתתם (שמפני שנתאספו הרבה תלמידים, "כ"ד קרונות" — לכן) נכנסה בהן עין רעה.

ויש לומר, שמזה נלמוד בעניננו (שנאמר בו אותו הלשון (והמסובב) — "כולן מתו בפרק אחד") — שסיבת

מיתת תלמידי רע"ק "בפרק אחד" היתה מפני שבפרק זה הגיע מספרם²³ לכ"ד אלף — מספר גדול ביותר [ובזה גופא — במספר של כ"ד²⁴, הקשור עם מדת הדין²⁵ (כמובן ממ"ש בזהר²⁶ ע"ד "כ"ד בתי דינין"), וכבסיפור הנ"ל בירושלמי, שהיו כ"ד קרונות], שזה גרם שתכנס בהם עין רעה עד ש"כולן מתו"²⁷.

ואין זה סתירה להמפורש בבבלי שמתו מפני "שלא נהגו כבוד זה לזה" — דהא והא גרם ומצטרף: זה "שלא נהגו כבוד זה לזה" מצ"ע אינו חטא גדול כ"כ שייענשו עבורו לבד בעונש מיתה, כנ"ל,

הערות

20. סנהדרין פ"א ה"ב.
21. פני משה שם.
22. כ"ה בדפוסי ירוש' שתח"י. ואולי צ"ל "רעה". ועד"ז בדפוס הירוש' עם כל המפרשים "נכנסו בהן".
23. להעיר מכתובות (סב) שם ונדרים נ, א. ואולי י"ל (באו"א קצת), שבפרק זה נתאספו כולם למקום אחד (ע"ד הסיפור ברושלמי שם) — ראה יבמות (ועד"ז בב"ר וקה"ר) שם שתלמידי רע"ק היו "מגבת עד אנטיפרס" — ולכן נכנסה בהן עין רעה כו'. וראה לקמן הערה 25 שגם הזמן גרם כו'.
24. בב"ר וקה"ר (שם) לפנינו "י"ב אלף תלמידים" (ובתנחומא ח"ש ו — "שלש מאות תלמידים"). אבל ביבמות שם "י"ב אלף זוגים תלמידים" (וראה גם כתובות שם שהיו לו כ"ד אלף תלמידים. ובנדרים (נ, א) כ"ד אלף זוגי תלמידים). וראה ב"ר שם בהוצאת תיאודור.
25. ראה פע"ח ש' ספה"ע פ"ז. ש' הכוונות ענין ספה"ע דרוש י"ב. ולהעיר ממ"ש שם (וראה מאמרי אדה"ז — פרשיות ח"ב ריש ע' תקצג) שמתו בין פסח לעצרת כי "הם ימי הדין. . לכן פגעה בהם אז מדת הדין. . על שלא נהגו כבוד זל"ז", היינו שגם מצד הזמן בשנה הי' מצב של דין (ולהעיר מהנסמן בנצוצי זהר לזח"ב קצ, ב. וראה חדא"ג מהר"ל יבמות שם). [וראה ח"י לשו"ע או"ח (סתצ"ג סק"ג — בשם השבלי הלקט ורבינו ירוחם) עוד טעמים להאבילות דימי הספירה — "לפי שמשפט רשעים. . מפסח ועד עצרת (עדיות פ"ב מ"י)[ednref_32_*]. . ועוד שהם ימי דין על התבואה"].
26. זח"ג (אד"ר) קלו, ב. שם (א"ז) רצג, סע"א. — וראה תורת לוי"צ (ס"ע יז ואילך). ושם, "כלל הדינין הם כ"ד", ובהמשך הענין מקשר זה עם כ"ד אלף תלמידי ר"ע כו'. ע"ש באורך.
27. ועפ"ז יומתק זה שאח"כ "בא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ושנה להם" (יבמות שם), כלומר שהמשיך ללמד עם תלמידים אלא ששינה את מקומו — ע"ד המשך סיפור הירושלמי שם, ד"מאותה שעה עקרוה מיהודה וקבעוה בגליל" (ששינו את המקום שבו נהגו לעבר שנים — מיהודה לגליל) — ראה הערה 23. ולהעיר — דדרום מקום האהבה וחסד — היפך הצפון משם תפתח הרעה (ירמי' א, יד). [edn_32_*]) אבל להעיר שרע"ק (ת"ק דמתני')פליג ע"ז. וראה ח"י שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.