ספרי כ"ק אדמו"רתורת מנחםס - שנת תש"ל - חלק שלישיש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תש"ל

ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תש"ל

474

בס"ד. ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תש"ל

(הנחה בלתי מוגה)

ועשו

להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת 3095 . וידוע הדיוק בזה 3096 , מהו הענין דחוטי הציצית, מלבד הטלית עצמו, שהוא בגד שיש לו שיעור גדול וחשוב, שצ"ל אמה על אמה 3097 , כדי לכסות ראשו ורובו 3098 , דלכאורה, הרי הטלית עצמו הוא פריסו דמלכא 3099 , ומובן שעל ידו נמשכת קדושה על האדם, כיון שפועל באדם ביטול אל המלך, וכמבואר בתניא 3100 בענין ההתבוננות לפני לבישת טלית ותפילין וציצית, שבעטיפת ציצית יכוין להמשיך עליו מלכותו ית' כו', וא"כ, למה צריך לחוטי הציצית דוקא, ועד שטלית בלא ציצית אין בה קדושה כלל 3101 . ובפרט ע"פ הידוע שהטלית היא בחי' המקיף, ועד לבחי' המקיף כמו שהוא לפני הצמצום, וא"כ, איך יתכן שבהטלית והמקיף עצמו לא יהי' המצוה, כי אם רק כאשר נמשך ממנו חוטין, שהם רק המשכה מצומצמת לגבי המקיף עצמו. וביותר אינו מובן בטלית שכולה תכלת, מדוע חייבת בציצית, דכיון שפתיל תכלת פוטר את כל הטלית, הרי טלית שכולה תכלת בודאי היתה צריכה לפטור את עצמה [ועכצ"ל שאין האמת כן, שהרי זו היתה טענת קרח 3102 , ומזה בא לחלוק על כהונת אהרן. ובפנימיות יותר חלק גם על משה, וכדמוכח מתשובת בני קרח שאמרו 3103 משה אמת ותורתו אמת, שמזה גופא מובן שבעצם היתה מחלוקתם על התורה, שזוהי מציאותו של משה, שהתורה נקראת על שמו 3104 , כמ"ש 3105 זכרו תורת משה עבדי]. ונקודת הביאור בזה2, שלא מספיק בחי' המקיף (טלית) בלבד, אלא צריך שהמקיף יומשך בפנימיות

475

(ע"י חוטי הציצית) דוקא, ועי"ז ממשיכים מפנימיות אחדות הפשוטה, ועוד למעלה יותר – מעצמות ומהות.

ב) ויש

להוסיף בביאור הדברים, שבענין זה (שצ"ל המשכת המקיף בפנימיות דוקא) יש חילוק בין ישראל לעמים. ובהקדם הידוע שאומות העולם מקבלים השפעה מבחי' המקיף, כי, מצד בחי' המקיף הכל בשווה, ומשם מקבלים שלא ע"פ חשבון, וכמבואר בדרושי בשלח פרעה את העם 3106 ובקונטרס ומעין 3107 , בפירוש מארז"ל 3108 אם לעוברי רצונו כך כו' (ובמ"א מבואר שההמשכה לעוברי רצונו היא מבחי' כך 3109 ). משא"כ ההשפעה לישראל היא באופן שבאתערותא דלתתא אתערותא דלעילא, היינו, שההמשכה תלוי' בעבודת המטה, והיא לפי אופן עבודת המטה. וכמובן גם ממה שאמרו רז"ל 3110 שמדותיו של הקב"ה מדה כנגד מדה, שהרי הלשון מדה גופא מורה שזהו ענין של מדידה והגבלה (לפי אופן עבודת המטה). ועפ"ז נמצא לכאורה שאוה"ע מקבלים השפעה יותר מישראל. אך הענין הוא, שישנו החידוש שנתחדש במ"ת לגבי כ"ו הדורות שקודם מ"ת שהיו ניזונים בחסדו של הקב"ה 3111 , שאף שנשפע להם מבחי' המקיף שלא ע"פ חשבון, הנה המשכה זו היא רק מבחי' חיצוניות המקיף, ובמ"ת נתחדש הענין שישראל מקבלים מבחי' הפנימיות – מפנימיות המקיף דוקא.

וענין

זה קשור גם עם מ"ש בפרשתנו 3112 (בנוגע לאוה"ע) סר צלם מעליהם, ופירש רש"י (בפי' הב') דקאי על צלו של מקום, שזהו בחי' המקיף, והיינו 3113 , ששורש חיותם אינו אלא בחי' צל, שהוא בבחי' מקיף, ולא בא בבחי' אור וחיות פנימי כו' (וכיון שסר צלם מעליהם, הרי ממילא לחמנו הם, שמתבררים ונכללים בקדושה בבחי' הפנימיות 3114 ). וכידוע 3115 בענין י"א כתרין דמסאבותא, ולא כמו בקדושה שיש עשר

476

ספירות דוקא, עשר ולא אחד עשר 3116 , כי, בקדושה נמשך ובא החיות בפנימיות באופן של התאחדות (וכן הוא למעלה, שבחי' הכתר נמשך בכל העשר ספירות), ולכן אינו נמנה בפני עצמו, משא"כ בסט"א לא נמשך החיות בפנימיות והתאחדות, אלא נשאר בבחי' מקיף מלמעלה, ולכן נמנה בפ"ע, שזהו בחי' הי"א, שהוא המקיף דלבונה זכה, והוא עיקר החיות שלהם שעומד בבחי' מקיף עליהם (ובענין זה טעו המרגלים 3117 , שחשבו שכיון שאת זה לעומת זה עשה האלקים 3118 , הנה גם באוה"ע נתלבש החיות האלקי בבחי' פנימיות, כמו בקדושה, ולכן סברו שאין בעה"ב יכול להוציא את כליו. אבל באמת אין הקדושה מתערבת עמהם, כי אם בבחי' צל ומקיף בלבד).

ג) וביאור

ענין המשכת המקיף בפנימיות בכחות הנפש ובעבודה בנפש האדם. דהנה, ענין האמונה הוא בבחי' מקיף לגבי השכל. וכמו"כ שכל לגבי מדות הוא בחי' מקיף, ועד שהמדות לגבי מחדו"מ הם בחי' מקיף. ועבודת האדם היא להמשיך בחי' המקיף בפנימיות 3119 . והתחלת העבודה בזה היא בנוגע לבחי' האמונה, שנוסף על האמונה עצמה, שישראל הם מאמינים בני מאמינים 3120 , שזהו מה שנותנים מלמעלה, צ"ל הענין דרעה אמונה 3121 , להמשיך האמונה בפנימיות בהשגת המוח. ועד"ז בנוגע להמשכה מהשכל למדות, שיש ביניהם מיצר הגרון 3122 , ומצד זה יכול להיות שהשכל ישאר במקומו, ולכן צ"ל הענין דיצי"מ, שמיצר הגרון לא יפסיק, אלא שעל ידו יומשך בחי' השכל במדות שבלב, אהבה ויראה כו'. ונוסף על האהוי"ר שבלב, הנה לבא פליג לכל שייפין 3123 , שאהבה היא שרש לרמ"ח מ"ע ויראה היא שרש לשס"ה מצוות ל"ת 3124 , שזוהי ההמשכה במעשה בפועל, שהמעשה הוא העיקר 3125 . וכידוע שאהוי"ר הם

477

בחי' הנסתרות 3126 , וצ"ל ההמשכה גם לבחי' הנגלות, ו"ה נגלות32, שהו"ע קיום המצות במעשה, שבזה שוים כל ישראל, דתורה אחת לכולנו, ועאכו"כ במצוות, וכמו מצות תפלין, שבקיום המצוה במעשה אין הפרש בין משה רבינו לפשוט שבפשוטים שנמצא בחושך כפול ומכופל דזמן הגלות, שקיום המצוה במעשה הוא אצל שניהם בשוה. והוקשה כל התורה כולה לתפלין 3127 , שכן הוא בכל המצוות. ואף שבכוונת המצוות כו', בחי' הנסתרות, יש חילוקים, ועד לחילוקים מן הקצה אל הקצה, הרי העיקר הוא המעשה31, וכפי שמביא רבינו הזקן 3128 פסק ההלכה הערוכה בתלמוד ופוסקים, שאם קיים המצוה אע"פ שלא כיוון יצא י"ח כו'.

ד) וזהו

ענין מצות ציצית, שבה מתבטא כללות הענין שבקדושה צ"ל המשכת בחי' המקיף בפנימיות, שהו"ע ההמשכה מבחי' הכתר עד לבחי' המלכות, וכן בנפש האדם, שבחי' המקיף יומשך ויחדור בכל הכחות פנימיים שלו, ועד שיומשך למטה מטה ע"י המעשה, ודוקא עי"ז נמשך מבחי' פנימיות המקיף. וכן הוא במצות ציצית, שיש צורך בחוטי הציצית דוקא, ולא די בהטלית מצ"ע שהו"ע המקיף, ועד כדי כך שהטלית עצמו אין בו קדושה כלל, לפי שהעיקר הוא להמשיך בחי' המקיף דטלית בפנימיות, ע"י החוטים דוקא. והיינו, דכיון שהמקיף הוא ממקום גבוה ביותר, הנה ההמשכה משם צ"ל ע"י צמצום, שזהו"ע חוטי הציצית, שהם בדוגמת ענין השערות 3129 , שהמשכתם היא ע"י הפסק עצם הגולגולת. וזהו גם מה שחוטי הציצית צ"ל דבר בפ"ע ואח"כ מקשרם בהבגד, ולא שיבא מהבגד עצמו 3130 , ולאידך, חוטי הציצית אינם ענין בפ"ע (דכשם שהטלית עצמה אין בה קדושה, כמו"כ גם חוטי הציצית מצ"ע אין בהם קדושה), אלא שעל ידם נמשך בחי' המקיף דטלית בבחי' פנימיות. ועי"ז נעשה פריסו דמלכא, שפועל הביטול בהאדם, שנמשך עליו קבלת עול מלכות שמים כו' (כנ"ל ס"א). וזהו ענין לבישת טו"ת קודם התפלה 3131 (כמבואר גם במכתב אדמו"ר נ"ע 3132 ), דתפלה הו"ע ההתבוננות, וקודם התפלה עדיין נשמה באפו 3133 , ומ"מ צ"ל לבישת הטלית

478

כו', שהו"ע המשכת בחי' המקיף בפנימיות, ובכח זה נעשית אח"כ התפלה וההתבוננות כו', שפועלת על כל היום כולו, ע"י ההליכה מביהכנ"ס לביהמ"ד 3134 , גם אצל בעל עסק שצריך לקבוע עתים לתורה, ואח"כ הנהג בהם מנהג דרך ארץ 3135 , ובאופן שבכל דרכיך דעהו 3136 . ועד שמזה באים לקיום היעוד מלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים 3137 , בביאת משיח צדקנו, בקרוב ממש.

______ l ______

הערות

  1. 3095. פרשתנו טו, לח.
  2. 3096. ראה לקו"ת פרשתנו מו, ג. אוה"ת שם ע' תקעה. סד"ה ויקח קרח תרס"ו (המשך תרס"ו ע' שעה ואילך).
  3. 3097. בסידור אדה"ז הל' ציצית בתחילתו.
  4. 3098. שו"ע אדה"ז או"ח סט"ז ס"א.
  5. 3099. ראה זח"ב צז, ב. תקו"ז ת"ו (כב, סע"א). תכ"א (נה, ב). לקו"ת פרשתנו מז, ב.
  6. 3100. פמ"א (נו, ב).
  7. 3101. שו"ע אדה"ז או"ח רסכ"א.
  8. 3102. במדב"ר פי"ח, ג. תנחומא קרח ב – הובא בפרש"י ר"פ קרח. וראה בהדרושים שבהערה 2.
  9. 3103. ב"ב עד, א. סנהדרין קי, סע"א, ובמדב"ר פי"ח, כ – כגירסת הבחיי והכלי יקר קרח טז, לד. וכ"ה בתנחומא קרח יא.
  10. 3104. מכילתא בשלח טו, א. תנחומא תשא לה. וראה שבת פט, א.
  11. 3105. מלאכי ג, כב.
  12. 3106. תו"א בשלח סא, א ואילך. וראה אוה"ת חנוכה רפח, א. וראה גם לקו"ת פרשתנו מז, א.
  13. 3107. מאמר ח ואילך.
  14. 3108. נדרים נ, סע"ב. מכות בסופה.
  15. 3109. ראה אוה"ת תצוה ע' א'תקע.
  16. 3110. סוטה ח, ב. ט, ב. תוספתא סוטה רפ"ד. ועוד.
  17. 3111. פסחים קיח, א.
  18. 3112. יד, ט.
  19. 3113. ראה אוה"ת פרשתנו ס"ע תקכג ואילך. וראה גם שם ע' תקמו.
  20. 3114. ראה שם ע' תנב.
  21. 3115. ראה עץ חיים שער יא (שער המלכים) פ"י. פרי עץ חיים שער הקדישים פ"ד. וראה תו"א תולדות כ, סע"ב ואילך. אוה"ת שם קנב, א ואילך. המשך תער"ב ח"א פר"י ואילך.
  22. 3116. ראה ספר יצירה פ"א מ"ד.
  23. 3117. אוה"ת פרשתנו שם ע' תקכד.
  24. 3118. קהלת ז, יד.
  25. 3119. ראה ד"ה כי תשא בתו"א הוספות קיא, א ואילך. לקו"ת ואתחנן ד, א ואילך. סה"מ עטר"ת ע' ערב ואילך. תרפ"ב ע' רכו ואילך. תרפ"ז ע' קיג ואילך. ד"ה כי תשא דש"פ ויקהל, פ' שקלים תשי"א (סה"מ תשי"א ע' כח ואילך).
  26. 3120. ראה שבת צז, א.
  27. 3121. תהלים לז, ג. וראה דרושים שבהערה 25.
  28. 3122. ראה לקוטי תורה להאריז"ל וישב לט, מ (ד"ה ויהי כו' עתה נבאר סוד יוסף). תו"א וארא נח, ב ואילך. יתרו עא, ד. הוספות לויחי קב, ג. קד, ב ואילך.
  29. 3123. ראה זהר ח"ב קנג, א. ח"ג קסא, ב. רכא, ב (ברע"מ). רלב, א (ברע"מ). תניא אגה"ק סל"א.
  30. 3124. תניא פ"ד.
  31. 3125. אבות פ"א מי"ז.
  32. 3126. נצבים כט, כח. תקו"ז תיקון יו"ד (כה, ב). תניא פמ"ד (סב, ב).
  33. 3127. קדושין לה, א.
  34. 3128. תניא פל"ח.
  35. 3129. ראה סהמ"צ להצ"צ מצות ציצית (טו, סע"ב ואילך).
  36. 3130. ראה גם אוה"ת פרשתנו ע' תקנה-ו.
  37. 3131. ראה גם שם ע' תקעב.
  38. 3132. נדפס באג"ק אדמו"ר מהורש"ב ח"א ע' כד ואילך.
  39. 3133. ישעי' ב, כב. ברכות יד, א. נתבאר במאמרי אדה"ז מארז"ל ע' יז ואילך; פרשיות ח"ב ע' תשמז ואילך. אוה"ת בראשית ח"ו תתרכ, א ואילך. סה"מ תרפ"ט ע' קכו. וש"נ.
  40. 3134. ברכות בסופה. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ה ס"א.
  41. 3135. ברכות לה, ב.
  42. 3136. משלי ג, ו. רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב.
  43. 3137. ישעי' יא, ט. וראה רמב"ם סוף הל' מלכים.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.

  1. כתר שם טוב תיח נדרים נ, א
  2. לקוטי שיחות 151 נדרים נ, א
  3. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג. מאותו ספר נדרים נ, א
  4. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום א' פ' בהר-בחוקותי, ל"ג בעומר ה'תשי"ג. מאותו ספר נדרים נ, א
  5. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום א' פ' בהר-בחוקותי, ל"ג בעומר ה'תשי"ג. מאותו ספר נדרים נ, א
  6. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'תשי"ג. מאותו ספר נדרים נ, א
  7. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ד. מאותו ספר נדרים נ, א
  8. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה מאותו ספר נדרים נ, רע"א
  9. תורת מנחם בס"ד. ש"פ וישלח, ח"י כסלו, ה'תשכ"ג מאותו ספר נדרים נ, סע"ב
  10. מאמרים מלוקטים בס"ד. י"א ניסן ה'תשל"א נדרים נ, סע"ב
  11. פלח הרמון יז נדרים נ, א
  12. לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום מגיד נדרים נ, א
  13. תורת מנחם כ"ו אלול, ג' דסליחות, ה'תשכ"ט מאותו ספר נדרים נ, ב
  14. תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א מאותו ספר נדרים נ, א
  15. תורת מנחם י"א ניסן ה'תשל"א מאותו ספר נדרים נ, סע"ב
  16. תורת מנחם ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשל"ב מאותו ספר נדרים נ, ב
  17. תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ג מאותו ספר נדרים נ, סע"ב