ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשל"ב
168
בס"ד. ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשל"ב
(הנחה בלתי מוגה)
היושבת
בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני 1093 , ומביא כ"ק מו"ח אדמו"ר בד"ה זה 1094 (די"ג שבט, בהמשך לד"ה באתי לגני דיו"ד שבט תש"י, שנת ההילולא) מפירוש רש"י, היושבת בגנים, הקב"ה אומר לכנסת ישראל, את הנפוצה בגולה רועה בגנים של אחרים ויושבת בבתי כנסיות ובתי מדרשות, חברים מקשיבים, מלאכי השרת שהם חבריך, בני אלקים דוגמתך, באים לשמוע קולך. ופירוש זה הוא מהמד"ר 1095 , דבשעה שישראל יושבין בבתי כנסיות ובתי מדרשות כו', חברים מקשיבים, אני ופמליא שלי באים לשמוע בקולך. ועוד איתא במד"ר 1096 , חברים נקראים מלאכי השרת, מפני שאין ביניהם לא קנאה ולא שנאה ולא תחרות (שזהו טעם הב' שנקראים חברים, נוסף על טעם הא', שנקראים חברים לבנ"י, להיותם בני אלקים דוגמתך). והנה, אף שהפירוש הפשוט בזה הוא, דעם היות שכנס"י רועה בגנים של אחרים (אומות העולם), מ"מ, ה"ה יושבת בבתי כנסיות ובתי מדרשות, צריך לומר, שהא גופא שכנס"י היא רועה בגנים של אחרים הרי זה סיבה שעל ידה ניתוסף עילוי בישיבתה בבתי כנסיות ובתי מדרשות. וכמו כללות הענין דירידה צורך עלי', שיש צורך בענין הירידה דוקא, לפי שדוקא ע"י הירידה באים לעילוי גדול יותר. וכמבואר במאמר הראשון (ד"ה באתי לגני 1097 ) בענין מעלת העבודה דאתכפיא סט"א שמביאה לאתהפכא חשוכא לנהורא, שיתרון האור הוא מהחושך דוקא. ועד"ז מובן בעניננו, שהעילוי דהיושבת בגנים דבתי כנסיות ובתי מדרשות הוא מצד זה שהיא רועה בגנים של אחרים, שעי"ז מהפכים את הגנים של אחרים לגנים דבתי כנסיות ובתי מדרשות. אך צריך להבין, מהו הנתינת טעם שבגלל היותה יושבת בגנים (רועה בגנים של אחרים), לכן, באים המלאכים (חברים) לשמוע קולך בבתי כנסיות כו', הלא גם בלאה"כ היו צריכים המלאכים לשמוע קול הנשמות בבתי כנסיות כו', בגלל מעלת הנשמות שהם גבוהים ממלאכים כידוע. וכמובן גם מזה שבנוגע לבריאת המלאכים מצינו
169
במדרש 1098 חילוקי דעות אם נבראו בשני או בחמישי, אבל הכל מודים שלא נבראו המלאכים ביום ראשון. ואילו בנוגע לנשמות, הרי כבר ביום ראשון נאמר 1099 ורוח אלקים מרחפת על פני המים, ואמרז"ל 1100 זה רוחו של משיח, וידוע 1101 שמשיח הוא כמו אדם הראשון (כמובן גם מזה שאדם ר"ת א דם ד וד מ שיח 1102 ), שבו היו כלולים כל הנשמות 1103 , וכן משיח הוא הנשמה הכללית דכללות ישראל 1104 , ונמצא שביום ראשון, שבו היתה רוחו של משיח, היו כבר הנשמות. והיינו, שנוסף לכך שנש"י קדמו לעולם, דישראל עלו במחשבה 1105 , ובמי נמלך (על בריאת העולם) בנשמותיהם של צדיקים 1106 , כמ"ש 1107 עם המלך במלאכתו ישבו שם 1108 , שזהו כפי שהם למעלה מסדר השתלשלות, הנה גם בסדר השתלשלות, ולאחר שיש כבר בחי' מקום וזמן, קודמים נשמות למלאכים. וכיון שקודמים בזמן, מובן, שקודמים גם במעלה, ואדרבה, קדימתם במעלה היא הסיבה לקדימתם בזמן, שהוא המסובב. וכיון שנשמות הם למעלה ממלאכים, הרי מובן, שהמלאכים צריכים לבוא ולשמוע קולם כו', ומהו אומרו שהטעם שחברים (מלאכי השרת) מקשיבים לקולך הוא לפי שכנס"י רועה בגנים של אחרים דוקא.
ב) ויובן
בהקדים המבואר בדרושי דא"ח בפרשתנו על הפסוק 1109 ויהי בשלח פרעה את העם (החל מדרוש אדמו"ר הזקן בתו"א 1110 , אדמו"ר האמצעי 1111 , אדמו"ר הצ"צ 1112 ואדמו"ר מהר"ש 1113 (שמאמר ד"ה זה הראשון שלו הוא ביאור לד"ה הנ"ל בתו"א)), שהי' משלח פארות וענפים ועושי פרי למעלה את העם (עם העם), שע"י גלותם במצרים והשתעבדותם בהם גרמו שנתעלו הנצוצים וכו'. ומקדים לבאר, שעל ישראל בגלות נאמר 1114 וזרעתי' לי בארץ, שכוונת הזריעה היא בשביל
170
התוספת שע"י הצמיחה, כמארז"ל 1115 כלום אדם זורע כור אלא כדי להוציא כמה כורין. וזהו מ"ש 1116 הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע, שקאי על גלות בבל, שהוא גלות הראשון בסדר ד' הגלויות, ועי"ז נעשה בא יבא ברנה נושא אלומותיו24. ועד"ז בגלות מצרים (שכל המלכיות נק' ע"ש מצרים 1117 ) כתיב 1118 הבאים ישרש יעקב, שעי"ז נעשה יציץ ופרח ישראל. ועד"ז הוא בכל איש ישראל, שכאשר נמצא בגלות במקום מסויים ועובד עבודתו במקומו (דעניי עירך קודמין 1119 ) בתומ"צ (שזהו"ע הזריעה 1120 ), הנה ע"י קיום התומ"צ בעניני העולם (באופן דכל חלב להוי' 1121 ), וכן עי"ז שמשתמש בעניני העולם בשביל דברי הרשות, בכוונה לשם שמים 1122 , ויתירה מזה, באופן דבכל דרכיך דעהו 1123 , ה"ה פועל בירור העולם, שנעשה דירה לו ית' בתחתונים 1124 .
ג) וביאור
הענין הוא, דהנה אמרו רז"ל 1125 אם לעוברי רצונו כך, לעושי רצונו על אחת כמה וכמה, ואינו מובן, למה צריך ללימוד בק"ו מעוברי רצונו. אך הענין הוא, שהלימוד בק"ו מעוברי רצונו אינו דבר צדדי, אלא זהו מקור הענין עצמו, והיינו, שגם מה שנמשך לעושי רצונו באופן דכמה וכמה, הרי זה מהבחי' שממנה מקבלים עוברי רצונו. דהנה 1126 , שרש ההמשכה לעוברי רצונו הוא ממקום גבוה מאד, שהרי כל הגבוה ביותר נופל למטה ביותר 1127 , כידוע המשל מנפילת האבן שבראש החומה כו'. והיינו, ששרש ההמשכה הוא מבחי' אריך אנפין, וכמו הכ"ו דורות שקודם מ"ת (שכנגדם נאמרו כ"ו פעמים כי לעולם חסדו 1128 ) שהיו ניזונין בחסדו של הקב"ה 1129 , שהמשכה זו היא מבחי' א"א 1130 . ועוד זאת, שההמשכה אליהם אינה ע"י צמצומים דע"ס דקדושה. וכמבואר בארוכה
171
בקונטרס ומעין 1131 בפי' אין חשבון בשאול 1132 , דחשבון הוא רק בקדושה, אבל בשאול אין חשבון, שאינו נמשך ע"י צמצומים, גם לא ע"י ספירת החכמה, ועאכו"כ הספירות שלמטה מזה. וכיון שההמשכה אינה ע"י צמצום, לכן גם כמו שבאה למטה ה"ז מבחי' א"א כו'. וזהו פי' עוברי רצונו, עובר לישנא דאקדומי (כדאיתא בגמרא 1133 ), והיינו שהוא למע' מבחי' רצון, והוא בחי' התהו, שקדם לתיקון, שיש שם אורות מרובים, אלא שנפלו למטה כו'. וזהו אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו עאכו"כ, שכאשר בנ"י נמצאים בגלות, בין אומות העולם עוברי רצונו, שאז נתונים הם תחת ממשלת השר של אומה ומדינה זו 1134 , הנה ע"י עבודתם שם נמשך להם מבחי' שלמעלה מהרצון כו', שממנה נמשך לעוברי רצונו. וזהו כללות הענין דגלות מצרים, שעי"ז נמשך לבנ"י ממדריגה נעלית יותר, בחי' פרעה דקדושה, כפירוש הזהר 1135 דמיני' אתפריעו כל נהורין כו', שהו"ע גילוי האור בלי צמצומים כו'. והו"ע המשכת אורות מרובים דתהו בכלים דתיקון, והיינו עי"ז שמגיעים לבחי' שלמעלה מתהו ותיקון גם יחד 1136 , ומשם נמשך לבנ"י דוקא, דאף שאח עשו ליעקב, מ"מ, ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי 1137 .
ד) והנה
כללות העילוי שנעשה ע"י עבודת בנ"י בזמן הגלות, בהיותם בין אוה"ע עוברי רצונו (שעי"ז מקבלים מבחי' שלמעלה מהרצון כו'), נעשה (בעיקר) ע"י לימוד התורה. וכמו בגלות מצרים שהיתה העבודה בחומר ובלבנים 1138 , הרי מבואר בתורה אור 1139 שקאי גם על לימוד התורה, בחומר דא קל וחומר, ובלבנים דא ליבון הלכתא 1140 . וכמשנת"ל 1141 ממאמר אדמו"ר הזקן 1142 להבין ענין ששים המה מלכות, דצריך להבין מארז"ל 1143 גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, שמזה משמע שהמעשה עיקר, והלא יש כמה משניות שאינן נוגעים למעשה כלל, כי אי אפשר שיהי' במציאות ולא הי' בעולם כו'. ובפרט ע"פ המבואר בקונטרס אחרון 1144 בענין פרטי ההלכות דלא שכיחי כלל ואפשר שלא היו
172
מעולם במציאות ולא יהיו כו'. ומבאר במאמר, שעיקר הבירור להיות דירה בתחתונים נעשה ע"י פסק התורה שדבר זה טהור כשר ומותר כו' 1145 , ומזה מובן גם בנוגע ללימוד פרטי ההלכות שאינם במציאות, שעי"ז נעשה הבירור בשרש הדברים למעלה, והיינו, שבענינים אלו הנה עסק ההלכות בדיבור ומחשבה הוא המעשה בפועל שלהם שעל ידו נעשה הבירור כו'.
ה) אמנם
כיון שכללות הבירור נעשה ע"י העבודה בעוה"ז הגשמי, הנה בכדי שיתעלה למעלה צריך להיות בזה עוד זיכוך ובירור, וענין זה נעשה ע"י המלאכים, וכמבואר בתו"א 1146 בפירוש מאמר הזהר 1147 דגפיף לון ונשיק לון כו', שזהו בשביל להעלות את האותיות כו' 1148 . וכיון שהמלאכים מסייעים להעלאת עבודת בנ"י (כידוע שהכל צריכים סיוע מלבד ר"ח כו' 1149 ), לכן נהנים גם המלאכים מהתומ"צ של ישראל. וכהסיפור הידוע 1150 (שאירע בכ"ג טבת תרס"ז, בווירצבורג), שכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע אמר דא"ח ד"ה היושבת בגנים, ואחר החסידות שאלו כ"ק מו"ח אדמו"ר, מפני מה מגיע להמלאכים שיקבלו מזיו אור כ"ק אדמו"ר רבינו הגדול בג"ע, והשיב, דפעם נת' בדא"ח בענין מקשיבים לקולך, דמ"מ הם מקשיבים לפי שהם נק' מקשיבי תפלה, דבכדי שהתפלה תתקבל הם מעלים אותה, ומגפפין ומנשקין להאותיות שיהיו רוחני' יותר, ומשו"ז הם זוכים להקשיב אח"כ, היינו לקבל זיו ואור מעבודה שבג"ע כו'.
ו) וזהו
היושבת בגנים, את הנפוצה בגולה כו', שעי"ז שכנס"י רועה בגנים של אחרים ויושבת בבתי כנסיות ובתי מדרשות, היינו, שהעבודה דבנ"י היא בהיותם בגנים של אומות העולם, עוברי רצונו, אזי נעשה עילוי גדול ביותר, שמקבלים מבחי' שלמעלה מהרצון כו' (כנ"ל ס"ג). ולכן הנה חברים מקשיבים לקולך, דקאי על מלאכי השרת, שהם חברים לישראל בענין העבודה, שמסייעים להעלי' דתורה ותפלה עי"ז שגפיף לון כו' [ומה שאפשר להם להעלות האותיות שיהיו רוחני' יותר, הרי זה לפי שהם חברים, שאין ביניהם לא קנאה ולא שנאה ולא תחרות
173
(פי' הב' בחברים)], ולכן באים לשמוע קולך, שגם הם מקבלים מהעילוי שנעשה בישראל ע"י ישיבתם בבתי כנסיות ובתי מדרשות בגנים של אחרים. ועד שגם הקב"ה בא לשמוע קולם של ישראל בבתי מדרשות, ששומע הפס"ד דב"ד של מטה, וכדאיתא בגמרא 1151 שהקב"ה אומר על בנ"י נצחוני בני נצחוני. וכמו"כ שומע הקב"ה קולם של ישראל בבתי כנסיות, כמ"ש 1152 שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים, ועד להתפלה התיכונה, כי אתה הוי' העונה בעת צרה 1153 , להוציא את בנ"י מהגלות ביד רמה 1154 ובריש גלי 1155 , ע"י משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו. ואז יהי' תכלית העילוי בתפלה (בתי כנסיות), לשון התקשרות 1156 , תכלית ההתקשרות דישראל אורייתא וקוב"ה 1157 , וגם תכלית המעלה בתורה (בתי מדרשות), שתתגלה תורתו של משיח 1158 , ואז יהי' גם כללות העולם (גנים של אחרים) במדריגה נעלית יותר (כיון שכללות בנ"י יהיו במדריגה נעלית יותר) 1159 , ויקויים היעוד 1160 לתקן עולם במלכות שד-י, וכמ"ש 1161 אז אהפוך אל עמים שפה ברורה גו' לעבדו שכם אחד, בקרוב ממש.
______ l ______
הערות
- 1093. שה"ש ח, יג.
- 1094. בתחלתו.
- 1095. שהש"ר עה"פ (פ"ח, יא (ב)).
- 1096. שהש"ר שם, (א).
- 1097. פרק א ואילך.
- 1098. ב"ר פ"ג, ח. וש"נ.
- 1099. בראשית א, ב.
- 1100. ב"ר פ"ב, ד. שם רפ"ח.
- 1101. ראה תו"ח שמות כג, ב [יז, א].
- 1102. תו"א ויחי מו, ד. ראה ספר הערכים- חב"ד ח"א ערך אדם ס"ח (ע' קנ-קנא). וש"נ.
- 1103. ראה ספר הגלגולים פ"א-ב. שם פ"ז. תניא אגה"ק ס"ז. סהמ"צ להצ"צ כח, א. ובכ"מ. וראה שמו"ר פ"מ, ג.
- 1104. ראה רמ"ז לזהר ח"ב מ, ב. ח"ג רס, ב. סה"מ תרל"ה ח"א ע' רסו. תרח"ץ ע' ר. תרצ"ט ע' 207. קונטרס ענינה של תורת החסידות ס"ה (תו"מ חמ"ה ס"ע 261 ואילך).
- 1105. ב"ר פ"א, ד.
- 1106. ב"ר פ"ח, ז. רות רבה פ"ב, ג.
- 1107. דברי הימים-א ד, כג.
- 1108. ראה גם סה"מ תרח"ץ ע' סח. תש"ג ע' 73.
- 1109. ר"פ בשלח.
- 1110. ריש פרשתנו (סא, א ואילך).
- 1111. תו"ח שם קסט, ב [קלג, ג] ואילך.
- 1112. אוה"ת שם (ע' שנג ואילך).
- 1113. סה"מ תרכ"ז ע' קטז ואילך.
- 1114. הושע ב, כה.
- 1115. פסחים פז, ב.
- 1116. תהלים קכו, ו.
- 1117. ב"ר פט"ז, ד.
- 1118. ישעי' כז, ו.
- 1119. ב"מ עא, א.
- 1120. ראה תו"א שמות נג, ג ואילך.
- 1121. ויקרא ג, טז. וראה רמב"ם הל' איסורי המזבח בסופן.
- 1122. אבות פ"ב מי"ב.
- 1123. משלי ג, ו. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג.
- 1124. ראה תנחומא בחוקותי ג. נשא טז. ב"ר ספ"ג. במדב"ר פי"ג, ו. תניא רפל"ו. ובכ"מ.
- 1125. נדרים נ, ב. מכות בסופה. וש"נ.
- 1126. ראה תו"א פרשתנו סא, א. תו"ח שם קעא, א [קלד, ד] ואילך. אוה"ת שם ע' שסא ואילך.
- 1127. ראה בארוכה שערי אורה שער הפורים ד"ה יביאו לבוש מלכות פי"ב ואילך. פל"ב ואילך.
- 1128. תהלים קלו.
- 1129. פסחים קיח, א.
- 1130. ראה תו"א, תו"ח ואוה"ת שם. אוה"ת בראשית רפח, א. קונטרס ומעין מאמר ח ואילך.
- 1131. מאמר ח פ"ב. וראה אוה"ת פרשתנו שם.
- 1132. ע"פ קהלת ט, יו"ד.
- 1133. פסחים ז, ב.
- 1134. ראה תו"ח חיי שרה קכא, ג.
- 1135. ח"א רי, א.
- 1136. ראה גם סה"מ תרכ"ז ס"ע קכ.
- 1137. מלאכי א, ב-ג.
- 1138. שמות א, יד.
- 1139. ר"פ שמות (מט, א).
- 1140. זח"ג קנג, א.
- 1141. ד"ה וידבר אלקים דכ"ד טבת (לעיל ע' 49 ואילך).
- 1142. נדפס לאח"ז במאמרי אדה"ז תק"ע בתחילתו.
- 1143. קידושין מ, ב. וש"נ.
- 1144. תניא קנט, ב.
- 1145. ראה גם תו"א שמות מט, ב.
- 1146. מקץ מג, סע"א ואילך.
- 1147. ראה זהר ח"א כג, ב. ח"ב רא, ב.
- 1148. ברשימה נוספת: מחומריותן ואפילו מגשמיותן.
- 1149. ראה לקו"ת פ' ראה כז, ד.
- 1150. סה"ש תורת שלום ס"ע 85 ואילך. וש"נ. וראה סד"ה היושבת בגנים תשי"ג, תשי"ז (תו"מ סה"מ שבט ע' רלו ואילך. סה"מ תשי"ג ע' עג ואילך. תשי"ז ע' קה).
- 1151. ב"מ נט, ב.
- 1152. תפלת מוסף דר"ה.
- 1153. תפלת עננו.
- 1154. פרשתנו יד, ח.
- 1155. תרגום אונקלוס עה"פ. וראה לקו"ש ח"ג ע' 874.
- 1156. ראה תו"א תרומה עט, סע"ד. ובכ"מ.
- 1157. ראה זח"ג עג, א.
- 1158. ראה פרש"י שה"ש א, ב. לקו"ת צו יז, א.
- 1159. ראה תו"א ויחי מו, ב ואילך. תו"ח שם רלו, א. רלז, ג ואילך. המשך וככה תרל"ז פי"ז ואילך (סה"מ תרל"ז ח"ב ע' תכ ואילך).
- 1160. בנוסח התפלה "ועל כן נקוה".
- 1161. צפני' ג, ט.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.
- כתר שם טוב תיח נדרים נ, א
- לקוטי שיחות 151 נדרים נ, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג. מאותו ספר נדרים נ, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום א' פ' בהר-בחוקותי, ל"ג בעומר ה'תשי"ג. מאותו ספר נדרים נ, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום א' פ' בהר-בחוקותי, ל"ג בעומר ה'תשי"ג. מאותו ספר נדרים נ, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'תשי"ג. מאותו ספר נדרים נ, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ד. מאותו ספר נדרים נ, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה מאותו ספר נדרים נ, רע"א
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ וישלח, ח"י כסלו, ה'תשכ"ג מאותו ספר נדרים נ, סע"ב
- מאמרים מלוקטים בס"ד. י"א ניסן ה'תשל"א נדרים נ, סע"ב
- פלח הרמון יז נדרים נ, א
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום מגיד נדרים נ, א
- תורת מנחם כ"ו אלול, ג' דסליחות, ה'תשכ"ט מאותו ספר נדרים נ, ב
- תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תש"ל מאותו ספר נדרים נ, סע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א מאותו ספר נדרים נ, א
- תורת מנחם י"א ניסן ה'תשל"א מאותו ספר נדרים נ, סע"ב
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ג מאותו ספר נדרים נ, סע"ב