ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לאפקודישיחה א220

220

ואדרבה, לפי מה שפי' רש"י דבאם שינו הסדר (והקריבו על המזבח לפני הקמת המשכן והחצר) פסולין הרי זה א) לפי שחסר בזה פתח אוהל מועד²³, ולא לפי שאין כאן קדושת המזבח וחצר אוהל מועד והוי כשחוטי חוץ (כדברי הרמב"ן). ב) דין זה הוא רק בשלמים ולא בשאר קדשים.

וא"כ בנדו"ד בפרשתנו, אשר א) הי' כאן גדר "פתח אוהל מועד", כמפורש "ואת מזבח העולה שם פתח אוהל מועד", אלא שלא הוקם "החצר סביב למשכן ולמזבח", ב) המדובר בהקרבת עולה ומנחה (ולא שלמים) — שפיר כשרה ההקרבה על המזבח קודם שהועמדו קלעי החצר²³.

אבל כד דייקת אין מקום לפרש שלדעת רש"י סדר ההקרבה ביום הקמת המשכן הי' באופן כזה משום דקאי לשיטתו בש"ס, כי גם לשיטתו בש"ס אין זה אלא עבודה הכשירה בדיעבד²⁴, ופשיטא שהסדר הראוי והרצוי דהקרבה במשכן הוא כאשר המשכן הוא בשלימות בכל חלקיו וכל כליו על מקומם²⁵. והרי בפסוקים אלו קאי בתחילת הקמת המשכן ביום שמיני למילואים, ולא מסתבר שביום זה יעשו העבודות במשכן באופן הכשר רק בדיעבד ולא באופן הרצוי לכתחילה — ובודאי שההקטרה וההקרבה והעבודה דבכל הכלים היו כאשר הם בשלימות²⁶.

ג. ולכן נראה לבאר פלוגתת רש"י והרמב"ן על יסוד משנ"ת במ"א²⁷ דפליגי בביאור הטעם שהקים משה את המשכן בז' ימי המילואים לפני ר"ח ניסן, אף שהקב"ה ציווהו²⁸ "ביום החודש הראשון באחד לחודש תקים את משכן אוהל מועד";

הרמב"ן²⁹ כתב "כי (הקב"ה) אמר לו

הערות

23. כהובא בפרש"י מזבחים נה, ב — ראה פרש"י שם בריש העמוד ד"ה ניבעי. שטמ"ק שם אות וא"ו. תוס' שבהערה הקודמת. וראה גם רש"י מגילה י, א ד"ה קלעים להיכל "שיהא מזבח הבנוי בעזרה קרוי אשר פתח אוהל מועד". וראה גם מאירי שם. וראה תוספתא זבחים (קרבנות) פי"ג, ב "לא עשה כלום" (ולא כתב דהוי שחוטי חוץ. וראה חסדי דוד לתוספתא שם). תו"כ ויקרא עה"פ (א, ה) אשר פתח אהל מועד (הובא בפרש"י עה"ת שם), ובפי' הר"ש ושאר מפרשים שם. ואכ"מ.
23. אבל ראה רש"י ויקרא שם. ואכ"מ.
24. ובפרט שי"ל בפשטות, דחילוק גדול יש בין לאחר שכבר הוקם המשכן פעם א', דאז גם בשעת פירוק המשכן, לפני הקמתו נחשב לאוהל מועד (מחמת הלימוד (זבחים סא, ב) "אע"פ שנסע אוהל מועד הוא"), לבין הקמתו בפעם הראשונה דמסתבר שצריך להיות הקמה "שלימה" עם כל פרטי', משכן שלם, שיחול עליו שם "אוהל מועד". וראה צפע"נ עה"ת פרשתנו מ, ט. ובכ"מ. ובארוכה לקו"ש חכ"א ע' 254 ואילך. וש"נ.
25. וגם יש לדון בנוגע להקרבה על השולחן מנורה מזבח הפנימי והחיצון — ע"פ מ"ש בתוספתא מנחות (פ"ו, ו) "השולחן והמנורה והמזבחות מעכבין זא"ז", ובירושלמי שקלים (פ"ד ה"ב) מחלוקת ר"מ וחכמים אם השולחן והמנורה והמזבחות והפרוכת מעכבים את הקרבנות. וראה תירוץ הירושלמי שם: כאן בעבודת פנים כו' ובפי' פני משה וקרבן העדה שם. צפע"נ על הרמב"ם במנין המצות מ"ע כ. ואכ"מ.
26. ועוד ועיקר: זה מתרץ רק בנוגע להקרבה על המזבח לפני הקמת החצר, אבל עדיין אינו מובן, שהרי את"ל שהכתובים כסדרם, וכן הי' סדר העשי' בפועל, נמצא שלא הי' קידוש ידים ורגלים לפני כל עבודות אלו, שהרי "וישם את הכיור גו' ורחצו ממנו" (פסוק ללא) נאמר לאחר כל ההקרבה של היום!
27. לקו"ש חי"ב ע' 58 ואילך. וראה גם לקו"ש חי"א ע' 181 ואילך. ובכ"מ.
28. פרשתנו מ, ב.
29. פרשתנו שם. וראה פירושו בפ' צו ח, ב.

מצוטט ב־1 עמודים

לקוטי שיחות 31 לקו"ש חל"א ע' 220

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 6 עמודים.