ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ל וישב שיחה א176

176

שיחה א

א. דובר כמה פעמים¹ ע"ד שמות פרשיות התורה, דזה שכל פרשה נקראת (ע"פ מנהג ישראל, דתורה הוא) בשם מסויים, הוא לא (רק) משום שהתחלתה היא בתיבה זו (שנקבעה להיות שמה), אלא לפי שבשם זה נרמז גם תוכן הפרשה². וכמו שם כל דבר שנקרא בו בלשון הקודש, שהוא חיות הדבר ההוא ומורה על תוכן הדבר שנקרא בשם זה³.

ומובן שכן הוא גם בנוגע לפרשתנו, דשמה אשר יקראו לה ע"פ מנהג ישראל הוא "וישב"⁴ — שצ"ל שבו מרומז תוכנה של פרשה זו.

וצריך להבין: "וישב" פירושו — התיישבות באופן של שלווה ומנוחה, וכדרשת חז"ל⁵ בריש פרשתנו "וישב — בקש⁶ יעקב לישב בשלוה"⁷; ואילו תוכנה של הפרשה הוא בענין מכירתו של יוסף, שהפריעה ושללה את "וישב יעקב", את מנוחתו ושלוותו של יעקב, וכדרשת חז"ל הנ"ל "בקש יעקב כו' קפץ עליו רוגזו של יוסף".

ב. ויובן זה בהקדים ביאור מחז"ל הנ"ל "ביקש⁶ יעקב לישב בשלוה קפץ עליו⁸ רוגזו של יוסף, צדיקים מבקשים לישב בשלוה אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא אלא שמבקשים לישב בשלוה בעוה"ז".

הפירוש במאמר זה לפי מפרשי המדרש (ורש"י) הוא⁹, דזה ש"ביקש יעקב לישב בשלוה" היא הסיבה שבגללה "קפץ עליו רוגזו של יוסף". כלומר, אין כוונת חז"ל רק להשמיענו שלא נתקיים מבוקשו של יעקב לישב בשלוה — כי קפץ עליו רוגזו של יוסף, אלא יתירה מזו: "קפץ עליו רוגזו של יוסף" הוא תוצאה מזה ש"ביקש יעקב לישב בשלוה". וכמפורש במדרש¹⁰ "יעקב אבינו ע"י שבקש

הערות

1. ראה בארוכה לקו"ש ח"ה ע' 57 ואילך ובהערות שם.
2. ואחת ההוכחות לזה — בפשטות: פרשה שתחלתה "אלה תולדות נח" נקראת "נח", ופ' אחרת שתחלתה "ואלה תולדות יצחק" נקראת "תולדות" (וראה לקו"ש שבהערה 4). ולכאורה — באם נאמר ששמות הפרשיות הם רק על שם התחלתן — הרי פ' "אלה תולדות נח" מכיון שהיא הראשונה המתחילה "אלה תולדות" הוצרכה להקרא בשם "תולדות" (מכיון שתיבת "תולדות" היא לפני תיבת "נח") ופ' "ואלה תולדות יצחק" שלאחרי' המתחילה ג"כ בתיבת "תולדות" — בשם "יצחק" (כדי להבדילה מפ' אלה תולדות נח)? ומזה מובן ששם שתי הפרשיות הוא (גם) ע"ש תוכנן, ולכן נקראת הפרשה הראשונה בשם "נח" והשני' — "תולדות" — כי שמות אלה מורים על תוכנן, כמבואר במקום אחר.
3. ראה אור תורה להה"מ ס"פ בראשית (ד, סע"ב ואילך) ולקו"א להה"מ סרמ"ד (הוצאת קה"ת). תניא שער היחוד והאמונה פ"א. לקו"ת בהר מא, ג. ובכ"מ.
4. ברמב"ם (בסוף ספר אהבה ב)סדר תפלות "וישב יעקב". אבל כבר נתבאר כמ"פ שרוב הפרשיות ברמב"ם שם נק' בב' תיבות. ועד"ז רוב שמות הפרשיות שהובאו בסידור הרס"ג "קריאת התורה". וראה לקו"ש חכ"א ע' 146 הערה 6. ואכ"מ.
5. ב"ר פפ"ד, ג. פרש"י ריש פרשתנו לז, ב: ועוד נדרש בו.
6. לשון רש"י שם.
7. ראה רא"ם (ועד"ז בגו"א ועוד) דפי' וישב יעקב, היינו דביקש "להתיישב ולנוח מהצער כו'".
8. וצ"ע שרוגזו של יוסף קפץ לאחרי כתשע שני שלוה! וראה לקמן ס"ו.
9. וראה גם כלי יקר ואוה"ח ריש פרשתנו.
10. ב"ר שם.

מצוטט ב־4 עמודים

לקוטי שיחות 310 לקו"ש ח"ל ע' 176
תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ו לקו"ש ח"ל ע' 176
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל לקו"ש ח"ל ע' 176
מאמרים מלוקטים בס"ד. מוצאי ש"פ וישב, מבה"ח טבת – בחדרו – ה'תשל"ח לקו"ש ח"ל ע' 176

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.