חיפוש לפי מקור בגמרא

ור"ן: (מג, א): ומאי דאמרינן עלה בפרק אין מעמידין (ע"ז כט, ב) דפירשא בעלמא הוא לאו למימרא שיהא כפרש כו' אלא הכי קאמרינן שפורש מגופה ואינו כגופה.

… הנאה שלו לאיבוד ... ולי נראה כפסק רבינו שמואל גבי חמץ בפסח ... דגרסינן בירושלמי בפרק בתרא דערלה תמן תנינן [ע"ז כט, ב] אלו דברים של גוים אסורין ואיסורן איסור הנאה וכו' עד וחרס הדרייני [שברי כלי חרס שנספג בהם יין נסך] ... אם …

שאסרו גבינות הגוים : ע"ז כט, ב [במשנה].

ע"ז כט, א. — ושם (יא, א) ובברכות (נז, ב) — בלי תיבת "לכל", ומחלק בין רברבי וזוטרי[ednref_17_*]. והועתק גם ביל"ש פרשתנו …

ע"ז כט, א. — ושם (יא, א) ובברכות (נז, ב) — בלי תיבת "לכל", ומחלק בין רברבי וזוטרי[ednref_17_*]. והועתק גם ביל"ש פרשתנו כאן.

ומכל מקום אסורהו חכמי המשנה, מבלי לפרש את טעם האיסור בזה, כמסופר במשנה (ע"ז כט, ב):

הגזירה הכי חמורה מבין ששת הדברים האמורים הוא סתם יינם, שנאסר גם בהנאה, כמבואר במשנה (ע"ז כט, ב):

על מה שנאמר במשנה (ע"ז כט, ב):