ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לגבהעלותךשיחה ג72

72

אחד הול"ל¹² "ואת הקשואים"; ומזה שאומר "את", מוכח שמכאן מתחיל ענין (טענה) חדש¹³.

ב. אבל צ"ע בעצם פירושו:

דהנה ז"ל מאמר ר"ש בספרי: "ר' שמעון אומר מפני מה המן משתנה להם לכל דבר שהיו רוצים חוץ מחמשת המינים הללו, משל למלך בשר ודם שמסר בנו לפדגוג והי' יושב ומפקדו ואומר לו הנראה שלא יאכל מאכל רע כו' ובכל כך הי' הבן ההוא מתרעם על אביו לומר שלא מפני שאוהבני אלא שאי אפשר לו [שאין רצונו] שאוכל".

הרי יש כאן שינוי גדול בין לשון הספרי ולשון רש"י — שבספרי לא הובא אלא המשל, ואילו רש"י מוסיף ביאור ופירוש¹⁴ (בדברי ר"ש) "מפני שהן קשים למניקות, אומרים לאשה אל תאכלי שום ובצל מפני התינוק".

וצ"ע מנ"ל לרש"י לפרש שכוונת ר"ש היא, שמאכלים אלו קשים רק למניקות, ולא כפשטות משמעות המשל שהם מאכלים רעים סתם — לכל¹⁵?

וביותר תמוה: בגמ'¹⁶ מפורש "למה נקרא שמן קשואין מפני שהן קשין לכל גופו של אדם כחרבות", הרי מפורש שקשואים הם מאכל רע לכל אדם (ולכל גופו), ועד שזה נרמז בשמם¹⁷; וא"כ ודאי שדברי ר"ש יכולים להתפרש כפשוטם, שמינים הללו הם "מאכלים רעים" בכלל [והרמב"ם בהל' דעות¹⁸ מנה "החציר והבצלים והשומים" (ג' מינים האחרונים כאן) בין "מאכלים רעים. . (ש)אין ראוי לאדם לאכול מאלו אלא מעט עד מאד ובימות הגשמים"] — ומנ"ל לרש"י להגביל דברים הסתמיים של ר"ש, ולומר שכוונתו שהם קשים רק למניקות?!

[מקורו של ענין זה "אומרים לאשה אל תאכלי שום ובצל מפני התינוק" — הוא בספרי (כמובא גם בפרש"י לש"ס¹⁹), אלא שהוא בספרי להלן — על הפסוק²⁰ "והי' טעמו כטעם לשד השמן", שא' הפירושים בספרי הוא²¹ "מה הדד הזה ["לשד" לשון שדים] שהוא מין אחד ומשתנה למינים הרבה, כך הי' המן משתנה להם לישראל לכל דבר שהם רוצים, משל אומר לאשה אל תאכלי שום ובצל מפני התינוק" (וכמבואר במפרשים²², ש

הערות

12. כקושיית האלשיך כאן. ולהעיר מרבותינו בעה"ת (דעת זקנים) כאן.
13. ועפ"ז מתורץ למה העתיק רש"י בהד"ה רק התיבות "את הקשואים", אף שפירושו קאי על כל המינים שנמנו אח"כ בקרא, ועכ"פ הו"ל להוסיף "וגו'" — כי עיקר ההדגשה בפרש"י היא על תיבת "את", שמזה מוכח שמכאן מתחיל ענין חדש, וע"ז מביא מאמר ר"ש "מפני מה כו'".
14. ראה לקמן בסוף הסעיף והערה 23.
15. וראה גם ספרי דבי רב לספרי כאן. עיון יעקב לע"י יומא שם.
16. ע"ז כט, א. — ושם (יא, א) ובברכות (נז, ב) — בלי תיבת "לכל", ומחלק בין רברבי וזוטרי[ednref_17_*]. והועתק גם ביל"ש פרשתנו כאן.
17. וראה ראב"ע כאן.
18. פ"ד ה"ט (הובא גם בעיון יעקב לע"י שם).
19. יומא שם ד"ה הללו — וג"כ לראי' שהמן לא נשתנה לה' מינים הללו כי הם "קשין לעוברות ומניקות".
20. יא, ח.
21. וראה יומא שם, סע"א.
22. ראה ספרי דבי רב, שי"ג כן בספרי "לכל דבר שהם רוצים, חוץ מן הכרתי כו' משל אומר כו'". ועד"ז היא גירסת הגר"א. ועוד. אבל להעיר מפי' העמק הנצי"ב שם, שכוונת המשל ("אומר לאשה אל תאכלי כו'") היא להוכיח שהחלב משתנה לפי המאכל שאוכלת האם (וראה רש"י יומא שם). וכן משמע מלשון הספרי זוטא שם "מה הדד הזה כו' ובו מינים הרבה לכך אומרין לאשה אל תאכלי. . בשביל התינוק". [edn_17_*] ) שלא יוקשה מהא "שלא פסקו מעל שולחנם (דרבי ואנטונינוס) לא חזרת ולא קישות כו'". ולהעיר, שבפרש"י תולדות (כה, כג) השמיט "קישות". ואכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 4 עמודים.