חיפוש לפי מקור בגמרא

סנהדרין נט, א. רמב"ם הל' מלכים פ"י ה"ט.

… א"א שיחולו עליו שום דינים, דהרי הותר ללמדו מקצת מצות כו' גם קודם הגירות אף שעכו"ם שלמד תורה חייב מיתה (סנהדרין נט, א). ולהעיר ממהרש"א בחדא"ג שבת לא, א. שו"ת רעק"א סי' מא. טו"א חגיגה יג, א.

ברכה לג, ד. סנהדרין נט, רע"א. רמב"ם הל' מלכים פ"ח ה"י.

סנהדרין נט, רע"א. רמב"ם הל' מלכים פ"י ה"ט.

ראה סנהדרין נט, א.

סנהדרין נט, א.

סנהדרין נט, א. וראה שם צא, ב.

סנהדרין נט, רע"א. וש"נ.

סנהדרין נט, א ובפרש"י. וש"נ.

סנהדרין נט, רע"א.

סנהדרין נט, א. וראה גם שם צא, סע"ב.

וכן מוכח גם ממה שלמדו רז"ל מפסוק זה שעכו"ם שלמד תורה חייב מיתה (סנהדרין נט, א) ושהמונע הלכה מפי תלמיד כאילו גוזלו מנחלת אבותיו (שם צא, סע"ב).

ראה סנהדרין נט, רע"א. רמב"ם הל' מלכים פ"י ה"ט.

ברכות נז, א. פסחים מט, ב. סנהדרין נט, א.

סנהדרין נט, רע"א. רמב"ם הל' מלכים פ"י ה"ט. וראה גם תו"מ חמ"ה ע' 157 הערה 2. וש"נ.

סנהדרין נט, רע"א.

שהרי עם אוה"ע עצמם אסור ללמוד תושבע"פ (ראה סנהדרין נט, רע"א. רמב"ם הל' מלכים פ"י ה"ט. וראה גם תו"מ חמ"ח ע' 283. וש"נ).

סנהדרין נט, רע"א.

סנהדרין נט, רע"א.

סנהדרין נט, א.

סנהדרין נט, א.

ראה סנהדרין נז, ב ובפרש"י. תוד"ה ליכא – שם נט, סע"א. פרש"י ד"ה יצא – שם עב, ב.

ראה סנהדרין נט, רע"א. רמב"ם הל' מלכים פ"י ה"ט. וראה גם תו"מ חנ"ד ע' 301. וש"נ.

ראה סנהדרין נט, רע"א. רמב"ם הל' מלכים פ"י ה"ט. וראה גם לעיל ס"ע 157. וש"נ.

סנהדרין נט, רע"א.

סנהדרין נט, רע"א.

ב"ק לח, א. סנהדרין נט, א. ע"ז ג, א (וראה הערה 161).

סנהדרין נט, א. וש"נ.

סנהדרין נט, רע"א. וש"נ.

סנהדרין נט, א.

סנהדרין נט, רע"א.

… מהא דכאו"א מברך "אשר בחר כו' ונתן לנו כו'" על דבר תורה איזה שיהי' (ופשיטא שאינו עובר על מורשה לבנ"י אחר – סנהדרין נט, א) – כי בזה הכוונה בחירה ונתינה ומורשה דקהלת (כללות עם) יעקב. ולהעיר מרש"י ד"ה מאורסה (פסחים מט, ב). ותורה פי' …

ראה סנהדרין נט, רע"א. וש"נ.

נוסף לכך שכללות הענין דלימוד התורה שייך לבנ"י דוקא, שהרי עכו"ם שלמד תורה הרי זה אצלו ענין של היפך החיות (סנהדרין נט, רע"א), ואילו אצל בנ"י נותנת התורה חיות כו'.

סנהדרין נט, רע"א.

סנהדרין נט, רע"א. וש"נ.

סנהדרין נט, רע"א. וש"נ.

סנהדרין נט, א. וראה גם שם צא, סע"ב.

וכן מוכח גם ממה שלמדו רז"ל מפסוק זה שעכו"ם שלמד תורה חייב מיתה (סנהדרין נט, א) ושהמונע הלכה מפי תלמיד כאילו גוזלו מנחלת אבותיו (שם צא, סע"ב).

ראה סנהדרין נט, א. שם צא, ב.