חיפוש בטקסט המלא

גמרא ברכות יג, ב (גבי רבי), לפי' הרא"ש שם פ"ב סימן ג וראבי"ה סי' מו. טור ושו"ע סעיף ה. וראה אגה"ק סי' ט "בעינים סגורות".

רמב"ם פ"ג מהל' דיעות הל' ב-ג. טור ו שו"ע סי' רלא . וראה אגה"ק סי' ט.

… מ , ב. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם סי"ח. וראה גם לעיל פ"ג ה"א. לקמן ה"ג וה"ז. לעיל או"ח סי' צ סי"ז. תניא ספ"ה. אגה"ק סי' ט (ת"ת שקול כנגד גמ"ח). וראה לקמן ה"ד (שתשובה שקולה כנגד מצות ידיעת התורה). לקו"ש ח"ט ע' 345.

… טור ושו"ע ס"ה (נוהגין ליתן ידיהם על פניהם בקריאת פסוק ראשון, כדי שלא יסתכל בדבר אחר שמונעו מלכוין). וראה אגה"ק סי' ט (בקריאת שמע ערב ובוקר בעינים סגורות).

ואף כפי שנתבאר בתניא צדקה נקראת בשם מצוה סתם, כי בזה נכלל כל חיות נפשו, ובאגרת הקדש סימן ט' אשר בעקבתא דמשיחא אין דרך לדבקה בו באמת ולהפכא חשוכא לנהורא כו' כי אם בבחינת עשי' ג"כ שהיא מעשה הצדקה,

… התפלה, והא בהא תליא או יותר נכון לאחד גשמיות ורוחניות, אחד ממש, וכידוע הפירוש דישראל נק' גוי אחד בארץ (עיין אגרת הקדש סימן ט').

… שישנם מארי תורה מארי עובדין טבין, ועיין ג"כ בפירוש מרז"ל כל האומר אין לי תורה, בקונטרס עץ החיים ובהערה שם ובאגה"ק סי' ט'.

… ובלי כל ספק שצריך לעשות דירה לו ית' כאן במקומו, ואז יקוים ג"כ הענין דהזן ומפרנס לכל, ויעיין ובעיון המתאים באגרת הקדש סי' ט' ובכ"מ שם.

… הוא אלקות, וכמו שמעיר בעל התניא בקצרה בפירושו על הכתוב גוי אחד בארץ, שגם בעניני ארץ לא יפרידו מאחד האמת ח"ו (אגה"ק סי' ט', ע' קי"ד, א).

פשוט שאין יוצאים ידי חובה במחשבה זו גרידא והמעשה הוא העיקר, ובתקופתנו שקול כנגד כולם (עיין אגרת הקדש סי' ט) אבל אפילו ההתבוננות בעצמה שוללת גם נתינת מקום לעצבות.

ב) במ"ש שם באגה"ק סי' ט', בפירוש מאמר רז"ל תלמוד תורה שקול כנגד גמ"ח, משא"כ בעקבות משיחא - ושואל היאך נשתנה עצם החשיבות.

ויהי רצון שפירות הנ"ל שאוכלין אותם בעוה"ז יומשכו ויפעלו בהנוגע לאברים בכלל ובחי' רגלים בפרט (אגה"ק סי' ט') של בנו הגדול יחיאל שליט"א.

אבל ענין דומה לכתבו, מפורש בספר תניא קדישא חלק אגרת הקדש סי' ט' [שלא] ארז"ל ת"ת שקול כנגד גמ"ח אלא בימיהם וכו' והטעם מבואר שם ופשוט שאין זה סותר המשנה שמובא באגה"ק זו …

תניא אגה"ק סימן ט (קיד, א).

אגה"ק סי' ט'. תו"א לה, א.

אגה"ק סי' ט'. תו"א לה, א.

אגה"ק סי' ט.