או"ח סימן תרמה — דיני לולב

תרמה דיני לולב ובו כ"א סעיפים:

א ולקחתם^א לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל^ב וגו' ודרשו חכמים^ג פרי עץ שהעץ כפריו בטעם שוה^ד ואיזה זה אתרוג שטעם עצו ופריו שוה:

ב הדר שיהיה נאה^ה והדר בתארו ובגידולו ועל דרך שיתבאר בסי' תרמ"ח.

ולפי שכל ארבעה מינים אלו כתובים בפסוק אחד^ו הרי הוקשו זה לזה ולמדין זה מזה לפיכך כל ד' מינים אלו צריכים להיות נאים ומהודרים^ז בתוארם ובגידולם ועל דרך שיתבאר:

ג כפות תמרים זה לולב שהוא גדל על אילן של תמרים ומתוך שכתבה התורה לשון כפות ולא כתבה עלי תמרים מכאן אתה למד שצריך שיהיה אותן עלים הראויין לאגדן ולכפותן עם השדרה^ח מחמת שהן עדיין רכים שהרי לא נכתבו נקודות בתורה ופירושו הוא כָּפוּת^ט אבל אם שהה הלולב על הדקל עד שנתקשו עליו כעץ ונתרחקו ונתפרדו מהשדרה שכן הוא דרכן שכל מה שהן מוסיפים להתקשות הן מתרחקים מהשדרה ואם נתקשו כל כך עד שאי אפשר לכפותן ולאגדן עם השדרה^י הרי זה פסול^יא:

ד אבל אם לא נתקשו כל כך אף על פי שכל זמן שאינן כפותין הן עומדין מפורדין ומרוחקין זה מזה אף על פי כן הוא כשר^יב אפילו אם לא כפתו כלל^יג שלא הקפידה תורה אלא שיהא ראוי לכפותה אבל לא שיהא כָּפוּת ממש^יד שהרי אין אנו קורין כָּפוּת אלא כַּפּוֺת:

ה ומכל מקום מצוה מן המובחר שלא ליטול לולב שעליו פרודות זה מזה^טו אפילו אם לא נתקשו כלל אלא שמחמת שנעקרו מעט במקום חיבורם בשדרה נתפרדו זה מזה מעט אע"פ שאין תלוין למטה כלל אלא הן עולין למעלה עם השדרה^טז:

ו אבל אם הן תלוין ואינן עולין עם השדרה^יז אלא א"כ אוגדין אותן עמו הרי לולב זה פסול מן התורה^יח אפילו אם לא נעקרו העלים לגמרי^יט מהשדרה אלא הן מחוברים עמו מעט ואפילו אגד אותן עם השדרה^כ אין זה הדור^כא:

ז פסולים הללו שבעלין שביארנו אינן פוסלין אלא א"כ הן רוב העלין של הלולב^כב אבל אם מיעוט העלין נעשו כך ורוב העלין נשארו מחוברין בשדרה ומכסין את רוב השדרה^כג ועל דרך שיתבאר^כד הרי זה כשר לפי שהכל הולך אחר הרוב:

ח אם השדרה עצמה נשברה באמצעיתה ולא נשברה לגמרי לשני חלקים אלא נתקפלה לשנים שחלק העליון תלוי למטה כשר ומכל מקום צריך לאגדו שם במקום הקפל שלא יהיה ראשו תלוי למטה^כה:

ט דרך בריית העלין של לולב כך היא כשהן גדילים גדילים שנים שנים זה לעומת זה משני צידי השדרה וכל עלה ועלה כפול לשנים והוא דבוק מגבו ופתוח מלפניו^כו ואם נחלקו^כז רוב העלין^כח של הלולב לשנים ברוב ארכן^כט דהיינו שרוב עלי הלולב נסדקו מגבן במקום הקפל בענין שכל עלה מהן נחלק ברוב ארכו לשנים הרי לולב זה פסול לפי שאינו מהודר^ל וכן אם מתחלת ברייתו^לא לא היו רוב עליו^לב כפולים לשנים ברוב ארכן הרי זה פסול:

י וכל זה בשאר עלי הלולב חוץ מעלה העליון האמצעי אבל עלה העליון האמצעי שהוא גבוה מכל העלין^לג והוא נקרא ראש הלולב^לד ודרך עלה זה להיות כפול כשאר עלי הלולב^לה ואם לא היה כפול מתחלת ברייתו הרי זה פסול^לו אפילו אם כל העלין חוץ מזה הן כפולין וכן אם היה כפול מתחילת ברייתו ואחר כך נחלק לשנים בכל ארכו דהיינו מראשו עד מקום שעלין יוצאין משם^לז (שממקום זה ולמטה אינו נקרא עלה האמצעי אלא גוף השדרה^לח) פסול.

ופסולים אלו שבעלה העליון אינו משום הידור הלולב^לט אלא משום שנאמר ולקחתם ודרשו חכמים^מ לקיחה תמה ושלימה^מא וזה העלה שהוא עיקר הלולב שהאדם רואה אותו בתחלת השקפתו^מב ודרכו להיות כפול בכל הלולבין ואם הוא חלוק לשנים הרי ניכר ונראה שאינו תם ושלם במקום הסדק:

יא במה דברים אמורים בנחלק בכל ארכו^מג אבל אם לא נחלק אלא מקצתו^מד כשר.

וכל זה בדיעבד או שאין לו לולב אחר אינו צריך לברך על לולב של חבירו ביום א' של סוכות אבל לכתחלה מצוה מן המובחר לחזר^מה אחר לולב שלא נחלק עלה העליון שלו כלל אלא הוא כפול מראשו עד מקום שעלין יוצאין משם לפי שיש פוסלין אפילו אם לא נחלק אלא מקצת עלה זה העליון ואע"פ שאין הלכה כדבריהם מכל מקום טוב לחוש לדבריהם אם אפשר^מו:

יב ואם נסדקה השדרה^מז תחת עלה זה העליון דהיינו ממקום שעליה יוצאים ולמטה^מח אם נתרחקו שני צידי הסדק זה מזה עד שיראו כשנים פסול^מט לפי שחסרונו נראה וניכר שאינו תם ושלם^נ:

יג דרך גידול הלולב כך הוא^נא לאחר שיוצא עלה אחד מהשדרה מיד כשיעור שתי אצבעות עולה עוד אחד וכן הרבה זה על גבי זה עד שמתכסה כולו בעלין^נב מצד אחד וכן מצד השני ואם מצד אחד הוא מכוסה כולו בעלין וצד השני הוא ערום בלא עלין פסול^נג לפי שאינו מהודר^נד:

יד וכן אם אין לו עלין הרבה זה על גבי זה אלא מכל צד יוצא עלה אחד למטה סמוך לעיקרו ועולה עד ראשו פסול^נה שגם זה אינו הדור^נו:

טו וכן אם היו לו הרבה עלין ולא היו מונחין זה על גבי זה אלא זה תחת זה דהיינו שהן מרוחקין זה למעלה מזה הרבה בענין שאין העליון מונח כלל על גבי התחתון שלמטה ממנו אם ראש עלה זה מגיע לעיקר עלה זה שלמעלה ממנו עד שנמצא כל השדרה של לולב מכוסה בעלין כשר אבל אם אין ראשו של זה מגיע לעיקרו של זה פסול^נז שאין זה הדור^נח:

טז לולב שיבשה^נט רוב שדרתו^ס או שיבשו רוב עליו^סא פסול שאין זה נקרא הדור^סב.

וכמה שיעור יבישות הפוסל^סג יש אומרים^סד משנפרך בצפורן כשממשמשין בו^סה ויש אומרים^סו משכלה כל מראה ירקות שבו והלבינו פניו הרי הוא נקרא יבש אע"פ שאינו נפרך בציפורן לפי שזהו סימן שכלה הלחלוחית שבו והלכה כסברא האחרונה^סז ומכל מקום בשעת הדחק כגון במדינות אלו שאין לולבין מצויין יש לסמוך על סברא הראשונה^סח (אם אי אפשר למצוא לולב אחר עיין בית יוסף סי' תרמ"ט^סט):

יז נקטם ראשו פסול^ע לפי שאין זה הדור^עא ואיזהו ראשו זה עלה העליון האמצעי שהוא גבוה מכל העלין^עב ואם עלה זה נקטם בראשו אפילו כל שהוא^עג פסול ויש אומרים^עד שאינו פסול אלא אם כן נקטם רוב ארכו של עלה זה העליון ויש להחמיר כסברא הראשונה ומכל מקום בשעת הדחק שאי אפשר למצוא לולב אחר יש לסמוך על סברא האחרונה ומותר לברך על לולב שנקטם מיעוט של עלה העליון^עה אבל אם נקטם רובו אין לברך עליו אפילו בשעת הדחק^עו אלא א"כ במקום שנוהגים לברך על כל הפסולין גמורים בשעת הדחק וכמו שיתבאר בסי' תרמ"ט^עז ע"ש:

יח אם יש לו כמין קוצים יוצאים משדרתו^עח וכן אם נצמת ונכווץ^עט וכן אם נעקם לפניו^פ דהיינו הצד שכנגד השדרה נעקם ונכפף^פא עד שנעשית שדרתו כגב בעל חטוטרות פסול^פב שאין זה הדור^פג וכן אם נעקם לאחד מצדדיו פסול^פד:

יט אבל אם נעקם לאחוריו^פה דהיינו ששדרתו נעקמה ונכפפה באמצעיתה לצד פניו^פו כשר שזהו דרך ברייתו^פז והדרו^פח.

במה דברים אמורים כשנעקמה ונכפפה באמצעיתה^פט אבל אם נכפפה בראשו^צ כאגמון שראשו כפוף ושחוח למטה^צא בין שנכפפה לצד פניו בין שנכפפה לצד אחוריו פסול^צב שאין זה הידור^צג:

כ וכל זה כשהשדרה בעצמה היא כפופה אבל אם העלין בלבד הן כפופים אפילו נכפף גם העלה העליון האמצעי הרי זה כשר לפי שכן דרך הרבה לולבין שעליהן הן כפופים^צד ויש פוסלין^צה אם רוב עלי הלולב הן כפופין בראשיהן אפילו כל שהוא ויש להחמיר כדבריהם אבל אם הוא שעת הדחק שאי אפשר למצוא לולב אחר יש לסמוך על סברא הראשונה^צו ומותר לברך על לולב זה^צז אפילו אם כל עליו הן כפופין וכן מיום שני של חג ואילך שאין חיוב נטילת לולב בהן מדברי תורה אלא מדברי סופרים^צח יש להקל כסברא הראשונה אם אי אפשר לו למצוא בקל לולב אחר. עיין סי' תרמ"ו^צט:

כא וכל זה כשלא נכפפו אלא ראשי העלין ונשאר הגוף גדול מהעלין בלי כפיפה אבל אם גוף העלין נכפפו הרבה מאד לאמצען ונראה כמו שנכפף העלה לשנים פסול שאין זה הדור כלל^ק: