או"ח סימן תרמא — שאין מברכין שהחיינו על עשיית הסוכה

תרמא שאין מברכין שהחיינו על עשיית הסוכה ובו ב' סעיפים:

א העושה סוכה^א בין לעצמו שישב בה הוא עצמו בחג ובין לאחרים^ב שישבו בה בחג אינו מברך על עשייתו דהיינו שאינו מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות סוכה^ג כמו שמברכים על עשיית שאר כל המצות לפי שעשייתה אינה גמר המצוה^ד שעיקר המצוה הוא לישב בה בחג.

אבל שהחיינו היה ראוי לברך בשעת עשייה אם עושה אותה לעצמו^ה שהרי היא מצוה הבאה מזמן לזמן^ו ואם עושה אותה לאחרים היה ראוי שבעל הסוכה^ז שישב בה בחג יברך שהחיינו בשעת עשייתה שעיקר הברכה נתקנה על השמחה שיש לאדם מן המצוה^ח שאינה תדירה ובאה מזמן לזמן ועיקר השמחה היא לבעל הסוכה ולא להעושה הסוכה^ט.

אבל אין אנו מברכין כלל שהחיינו בשעת עשייה אפילו אם עושה סוכה לעצמו לפי שאנו סומכין על ברכת שהחיינו שאומרים בקידוש היום^י שבליל יו"ט בשביל מצות קידוש היום שהיא ג"כ מצוה הבאה מזמן לזמן^יא וברכה אחת עולה לכאן ולכאן^יב:

ב במה דברים אמורים כשמקדש קידוש היום בתוך הסוכה אבל אם בליל יו"ט קידש בתוך הבית אינו יוצא בברכת שהחיינו שצריך לברך על מצות ישיבת הסוכה^יג בברכה זו שאומר בבית ולפיכך כשיכנס לסוכה לאכול סעודה אחרת משאר סעודות החג צריך לברך שהחיינו^יד אחר ברכת לישב בסוכה^טו אפילו אין הסוכה שלו^טז: