או"ח סימן תרמ — מי הם הפטורים מישיבת סוכה

תרמ מי הם הפטורים מישיבת סוכה ובו כ"ב סעיפים:

א נשים ועבדים פטורים מן הסוכה^א מפני שהוא מצות עשה שהזמן גרמא^ב אבל מי שחציו עבד וחציו בן חורין חייב בסוכה^ג מחמת צד חירות שבו^ד:

ב טומטום ואנדרוגינוס חייבים בסוכה מספק^ה שמא הוא זכר^ו אבל אינם צריכים לברך לישב בסוכה^ז שכל ספק ברכות להקל^ח אבל אם ירצו לברך הרשות בידם^ט כמו שנתבאר בסימן י"ז^י ע"ש.

ואפילו נקבות וודאות אם ירצו לישב בסוכה ולברך הרשות בידם^יא אבל מי שכבר בירך לישב בסוכה לא יחזור ויברך כדי להוציא את הנשים^יב כיון שאין הנשים חייבות בברכה זו הרי זו ברכה לבטלה כמו שנתבאר בסימן תקפ"ט^יג ע"ש:

ג אע"פ שהקטנים פטורים מן הסוכה^יד מן התורה עד שיהיו בני י"ג שנים מכל מקום מדברי סופרים^טו כל קטן שאינו צריך לאמו^טז דהיינו בן שש שנים^יז שלימות^יח ואם הקטן חכם^יט וחריף^כ בענין שאינו צריך לאמו אפילו כשהוא בן חמש שנים שלימות חייב בסוכה כדי לחנכו במצות אבל כשעדיין הוא צריך לאמו כשם שאמו פטורה כך הוא פטור אפילו מדברי סופרים כיון שהוא צריך לה^כא:

ד אע"פ שהקטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה מכל מקום אם הוא אוכל וישן חוץ לסוכה אין צריכין למחות בידו ולגעור בו כמ"ש בסי' שמ"ג^כב אבל אביו חייב לגעור בו ולמחות בידו ולהכניסו לתוך הסוכה כדי לחנכו במצות^כג אבל אמו אינה חייבת לחנכו במצות^כד והרי היא אצלו כשאר כל אדם^כה ומותר לה ליתן לפניו לאכול חוץ לסוכה אע"פ שיודעת שבודאי לא יכנוס לסוכה לאכול אלא יאכל במקום שנתנה לפניו אין בכך כלום כיון שאינה אומרת לו שיאכל חוץ לסוכה^כו:

ה לא חייבה תורה לישב בסוכה אלא כדרך שאדם דר בביתו כל השנה לפיכך^כז מי שהוא מצטער^כח בישיבת הסוכה וכשיצא ממנה ינצל מן הצער^כט פטור מן הסוכה שאף בכל השנה אין אדם דר במקום שהוא מצטער במה דברים אמורים בשאר סעודות החג אבל בלילה הראשונה אף המצטער חייב לאכול כזית בסוכה^ל כמו שנתבאר בסי' תרל"ט^לא:

ו איזהו מצטער^לב זה שאינו יכול לאכול^לג או לישן^לד בסוכה מפני הרוח שמצערו או מפני הזבובים והפרעושים^לה וכיוצא בהן או מפני ריח רע^לו שמריחין בתוך הסוכה וכשיצא ממנה ינצל מכל אלו^לז.

במה דברים אמורים שנולד לו הצער במקרה אחר שעשה שם הסוכה אבל אם עשה סוכה במקום שידוע לו שיצטער אח"כ בה^לח כגון שעשה במקום שהרוח מצויה ושולטת שם^לט ואפילו עשה במקום שלא יהיה לו צער באכילה אלא שיהיה לו צער בשינה^מ כגון שעשה ברחוב^מא שאי אפשר לו לישן שם בנחת מחמת מורא הגנבים והליסטים הרי סוכה זו פסולה ואינו יוצא בה אפילו באכילה אף על פי שאין לו צער כלל בה לפי שכל סוכה שאינו יכול לאכול ולשתות ולטייל ולישן בה בנחת בלא שום צער אינה נקראת דירה כלל לפי שאינו דומה לביתו שיכול לעשות שם כל צרכו בנחת^מב.

אבל מי שעשה סוכה ברחוב ואינו מתיירא בנפשו לישן שם בלילה אע"פ שמתיירא שלא יגנבו כלי תשמישו שבסוכה הרי זו כשרה שהרי היא ראויה לו לדירה כיון שאינו מתיירא לישן בה וכלי תשמישו יכול להכניסן בלילה לתוך הבית^מג.

ומכל מקום לכתחלה אין לעשות סוכה ברחוב כמו שנתבאר בסי' תרל"ז^מד ע"ש:

ז מי שעשה סוכה קטנה בענין שמצטער בה בשינה שלא יוכל לפשוט בה ידיו ורגליו^מה הרי זו כשרה^מו וחייב לישן בה ולכפוף ידיו ורגליו^מז לפי שאין חשוב צער שכן דרך האדם שלפעמים ישן בכפיפת גופו ואיבריו^מח.

המצטער אין פטור מן הסוכה אלא הוא בעצמו אבל משמשיו חייבים בסוכה^מט דהיינו שאם הם רוצים לאכול או לישן חייבים לכנוס לתוך הסוכה.

אבל מי שהוא חולה^נ אפילו אין בו סכנה אפילו אין לו אלא מיחוש בראשו או בעיניו^נא וישיבת הסוכה קשה לו^נב גם משמשיו פטורין מן הסוכה לפי שהן עוסקין במצוה וכל העוסק במצוה פטור ממצוה אחרת^נג לפיכך אינן פטורין אלא בשעה שהם משמשים אותן^נד שאז הן עוסקין במצוה:

ח מי שמקיז דם חייב בסוכה^נה שאינו מצטער כלל ואדרבה הוא שמח ומרבה באכילה ושתיה^נו במה דברים אמורים כשאינו מקיז אלא כדי לשמור בריאותו ואינו מרגיש שום חולי בעצמו אבל אם מרגיש בו חולי (מחמת הקזה) ויש שם קצת קרירות הרי זה פטור מן הסוכה^נז.

מכל מקום לכתחלה אין להקיז דם בתוך החג אם אפשר לו להקיז קודם החג או להתאחר עד אחר החג^נח שאין לאדם להביא את עצמו לידי צער בחג בענין שיפטור מן הסוכה.

ומטעם זה אין לשתות סם המשלשל בתוך החג כל שאפשר לו להקדים או לאחר ואם עבר ושתה פטור מן הסוכה^נט כיון שהקרירות קשה לו^ס:

ט מי שכבו לו נרותיו בסוכה בליל שבת^סא שבתוך החג^סב ויש לו נר דולק בתוך ביתו מותר לו לצאת מהסוכה ולאכול בתוך ביתו במקום הנר לפי שצער הוא לאדם לאכול בחושך בלא נר^סג ואפילו יש לחבירו נר בסוכתו אין אומרים לזה שכבו נרותיו הבא סעודתך לסוכת חבירך ואכול שם לאור הנר^סד לפי שזהו ג"כ צער לאדם לאכול בסוכת חבירו שאין ערב לאדם אלא בשלו^סה מכל מקום אם אפשר לו לבא לסוכת חבירו בלא טורח גדול אין להקל בדבר^סו לפי שאין זה מצטער גמור שיפטור מן הסוכה בשביל כך:

י מותר לפרוש בגד או סדין בסוכה מן הצד בשבת או ביו"ט להגין מפני הרוח שלא יכבה את הנרות^סז ואין איסור משום עשיית אהל בשבת וביו"ט שאין במחיצה משום אהל כמ"ש בסי' שט"ו^סח.

אבל אסור לפרוס תחת הסכך^סט אפילו אם הוא בענין שאם לא יעשה כך לא יוכל לאכול כלל בסוכה מחמת הרוח שיכבה את הנרות בליל שבת לפי שאין מצות סוכה דוחה את שום איסור אפילו של דבריהם^ע מטעם שנתבאר בסוף סימן תקפ"ו^עא ע"ש.

אבל מותר לפרוס על גבי הסכך אם (עיין סי' תרכט מ"א^עב) הוא^עג שאם לא יעשה כך לא יוכל לאכול בסוכה לפי שאין כאן אהל כלל כיון שאין גובה טפח בין הסדין לסכך שתחתיו^עד.

אבל אם אין ברור לו שאם לא יפרוס שם סדין לא יוכל לאכול בסוכה אפילו בחול אסור לפרוס סדין תחת הסכך או על גבי הסכך מטעם שנתבאר בסוף סי' תרכ"ט^עה:

יא אין המצטער פטור מן הסוכה אלא אם כן הוא מצטער בדבר שדרך בני אדם להצטער בו^עו אבל אם הוא מצטער בדבר שאין דרכן של בני אדם להצטער מחמת דבר זה בטלה דעתו אצל כל אדם^עז אלא א"כ ידוע שהוא מאניני הדעת^עח והוא מצטער בדבר שכל אניני הדעת מצטערין מחמת דבר זה^עט אבל אין כל אדם יכול לומר מאניני הדעת אני אלא א"כ ידוע שהוא מאניני הדעת^פ:

יב אע"פ שהישן בסוכה בכילה שיש לה גג רחב טפח וגבוה עשרה טפחים לא יצא ידי חובתו^פא מכל מקום אם יש יתושין בסוכה שמצערין אותו מוטב שישן בכילה זה^פב משישן חוץ לסוכה^פג לפי שיש מי שמתיר לכתחלה^פד לישן בכילה זו^פה אפילו במקום שאין שם יתושין אע"פ שאין הלכה כדבריו בדבר זה:

יג אבל חייב בסוכה^פו אפילו ביום ראשון^פז ואע"פ שצער הוא לו לישב בסוכה שהאבל חפץ להיות מתבודד להיות טרוד בצערו ובאבלו^פח אעפ"כ חייב לישב בסוכה ולהסיר האבלות מלבו^פט בענין שלא יהיה לו צער כלל בישיבה בסוכה אבל אם אינו יכול להסיר האבלות מלבו כגון שהמת חביב לו מאוד^צ ויש לו צער בסוכה^צא שאינו יכול להיות טרוד שם באבלות כמו בביתו שישב שם בדד פטור מן הסוכה:

יד סעודת ברית מילה וכן הסעודה שאוכלין אצל היולדת^צב (כך היה המנהג בימים הראשונים^צג) חייבים בסוכה אע"פ שצר להם המקום לשבת שם ואי אפשר להם לשמוח כראוי אעפ"כ יאכלו בסוכה ואותם אנשים שצר להם לא יאכלו כלל בסעודה זו^צד אע"פ שסעודת ברית מילה היא סעודת מצוה^צה מכל מקום אינה מצוה גדולה כל כך^צו לדחות מצות סוכה בשבילה שהיא מצות עשה של תורה:

טו המהלך בדרך בימי הסוכות^צז אם הוא אוכל וישן על פני השדה במקום שאין שם ישוב כלל^צח אינו צריך לטרוח ולעשות לו סוכה אפילו הוא יושב כל החג במקום אחד בשדה^צט ויש לו סיפוק לעשות לו סוכה במקום הזה אעפ"כ אינו צריך לטרוח בשביל כך^ק אלא אם יש שם במקום חנייתו סוכה מוכנת עשויה לשם צל הרי זה יושב בה^קא ואם לאו אוכל ושותה וישן על פני השדה לפי שהסוכה היא כעין דירת ביתו בכל השנה ואין אדם קובע דירתו במקום שאין שם ישוב כלל^קב:

טז אבל כשהגיע למקום ישוב^קג אפילו הוא ישוב גוים ורוצה לאכול או לישן שם חייב לעשות לו סוכה^קד ויכנס לתוכה לאכול ולישן^קה.

במה דברים אמורים כשיש לו פנאי לעשות סוכה משעה שהגיע לישוב עד שעת האכילה^קו והשינה של עוברי דרכים כיוצא בו דהיינו שאם הוא מהלך ביום ולן בלילה בישוב^קז ויש פנאי לעשות סוכה משהגיע לישוב עד עת האכילה והשינה של עוברי דרכים המהלכים ביום ולנין בישוב וממהרין לאכול ולישן בתחלת הלילה בענין שיוכלו לקום בהשכמה לילך לדרכם אבל אם הגיע לישוב סמוך לעת האוכל^קח או לעת השינה של עוברי דרכים כיוצא בו בענין שאם יטריח לעשות סוכה קודם עת האכילה והשינה של עוברי דרכים כיוצא בו יהיה לו עיכוב בדרכו שלא יוכל לילך למחר בהשכמה לדרכו אינו צריך לטרוח ולעשות סוכה ומותר לו לאכול ולישן בבית.

ואין צריך לומר שאם אינו רוצה להתעכב כלל בישוב^קט רק לאכול ולישן ולמהר לילך לדרכו שאינו צריך לטרוח ולעשות סוכה כיון שמחמת זה יהיה לו עיכוב בדרכו ואפילו אם הוא הולך לדבר הרשות מכל מקום אינו מחויב לדור בסוכה בקביעות ימי החג יותר ממה שהוא דר בקביעות בביתו כל השנה וכשם שהוא מניח את ביתו בכל השנה והולך לדרך כך מותר לו להניח סוכתו ולילך לדרך^קי וכשם שבכל השנה כשהוא בדרך לפעמים אינו אוכל בתוך הבית כדי שלא יהיה לו עיכוב בדרכו כך מותר לו לאכול ולישן חוץ לסוכה מפני איחור דרכו:

יז אותן ההולכים לכפרים לתבוע חובותיהם^קיא ולנים שם בכפר כיון שמן הדין הם חייבים לעשות שם סוכה^קיב כיון שהם שוהים ומתעכבים הרבה בכל כפר וכפר לכן אם אינן עושים שם סוכה אסור להם לאכול ולישן שם וצריכין הם לשוב לבתיהם בכל לילה לאכול ולישן בסוכה^קיג:

יח וכל זה במי שהולך לדבר הרשות אבל מי שהולך לדבר מצוה^קיד כגון להקביל פני רבו^קטו או לפדיון שבוים^קטז וכיוצא בזה^קיז והגיע לישוב בעוד שלא עשה מצותו^קיח אינו צריך לטרוח ולעשות סוכה ואפילו אם יש שם סוכה בנויה אם אינה מזומנת לפניו אינו צריך לטרוח^קיט ולחזור אחריה^קכ ומותר לו לאכול ולישן בבית שכל זמן שאינו בביתו והוא טרוד במחשבת המצוה ובתיקוניה^קכא הרי זה נקרא עוסק במצוה וכל העוסק במצוה^קכב אחת אין צריך לטרוח ולחזר אחר מצוה אחרת בעוד שהוא עוסק במצוה זו ואף על פי שאפשר לו לקיים שתי המצות בלי שום שיהוי ועיכוב להמצוה שעוסק בה מכל מקום התורה פטרתו מלטרוח ולחזר אחר מצוה אחרת^קכג כמ"ש בסי' ל"ח^קכד.

אבל אם אינו צריך לטרוח ולחזר אחר סוכה כגון שיש סוכה מזומנת לפניו חייב לכנוס לתוכה לאכול ולישן^קכה.

ואם אינו יכול לאכול ולישן כל כך בטוב בסוכה כמו בבית ויהיה יגע למחר מחמת מניעת השינה ולא יוכל לעסוק במצוה כראוי פטור מלישן בסוכה^קכו:

יט שומרי העיר ביום^קכז דהיינו כל היום הן מהלכין סביב העיר^קכח לשמרה מגייסות הבאות עליה^קכט פטורין מן הסוכה כל היום ומותר להם לאכול חוץ לסוכה ואפילו אם יש שם סוכה מוכנת אינם צריכים לכנוס לתוכה לאכול אם הוא בענין שעל ידי כן יתבטלו משמירתן^קל אבל חייבים בסוכה בלילה שאז אינן שומרים את העיר ואם הם שומרים בלילה ולא ביום פטורים בלילה וחייבים ביום^קלא:

כ שומרי גנות ופרדסים^קלב שהן קבועין שם^קלג ביום ובלילה פטורין מן הסוכה בין ביום בין בלילה ואע"פ שהן קבועין במקום אחד כל ימי החג אעפ"כ אין מחייבין אותו לעשות סוכה במקום ההוא לפי שאם יעשה השומר סוכה במקום אחד ידע הגנב שיש לו לשומר מקום קבוע ויבוא ויגנוב ממקום אחר^קלד ונמצא שע"י הסוכה אין שמירתו כלום והתורה לא חייבה לעשות סוכה אלא כמו שדר בביתו וזה שמניח דירת ביתו בשביל שמירת ממונו מהפסד אין מחייבין אותו לישב בסוכה שעל ידי זה יגיע לו הפסד לממונו.

אבל אם היה שומר כרי של תבואה שיכול לשמור כל הכרי ממקום קביעתו חייב לעשות לו סוכה במקום קביעתו^קלה כיון שלא יגיע לו שום הפסד על ידי כך אע"פ שסוכה זו תהיה רחוקה מן העיר בענין שאי אפשר לו להביא לשם כל כלי תשמישו שהוא משתמש בהן בביתו מכל מקום כיון שמניעה זו אינה מחמת הסוכה שהרי אף אם לא יעשה בכאן סוכה לא ישתמש בכלי תשמישו שבביתו לכך אינו נפטר מן הסוכה בשביל כך^קלו:

כא וכן אותן היושבין בחנות כל היום אפילו אם דרים חוץ לעיר רחוק מן חנויותיהם שבתוך העיר אף על פי כן חייבים לעשות סוכה אצל חנויותיהם לאכול שם ואסור להם לאכול בתוך החנות^קלז ואם אי אפשר להם לעשות סוכה אצל החנות צריכים לשוב לבתיהם לאכול בסוכה^קלח:

כב ישראלים השכורים אצל נכרי בחג הסוכות לעשות בתוך כרמו את יינו פטורין מן הסוכה בין ביום ובין בלילה לפי שהן צריכים לשמור תמיד את היין ממגע נכרי^קלט.

אבל אם הוא בענין שאין צריך לשמור תמיד כגון שהיין כבר נעשה בהכשר ומונח בחצרו^קמ של הנכרי שאין הישראל צריך להיות יושב ומשמר תמיד אלא כשהישראל דר בחצר זו שהיין בתוכו די בכך כמ"ש ביו"ד בסי' קל"א^קמא ולכך חייב הוא לעשות סוכה בחצר זו ולדור בתוכה כל ימי החג: