או"ח סימן שצג — דין עירוב [ב]יו"ט שחל בערב שבת ודין בין השמשות לעירוב
א
שצג דין עירוב [ב]יו"ט שחל בערב שבת ודין בין השמשות לעירוב ובו ג' סעיפים:
א אין מערבין עירובי חצרות ושיתופי מבואות ביו"ט שחל להיות בערב שבתא מפני שנראה כמתקן דברב.
ואם חלו ב' ימים טובים ביום ה' וביום ו' ושכח ולא עירב מערב יום טוב יערב ביום טוב על תנאיג שיאמר ביום טוב א' אם היום חול יהא זה עירוב ואם היום קדש אין בדברי כלום ולמחר יאמר אם היום קדש הרי עירבתי אתמול ואם היום חול יהא זה עירובד ועצה טובה שיערב למחר בפת שעירב בה אתמול שאם יערב בפת אחרת יאסר לאכול שתיהן קודם שחשכה ליל שבתה.
במה דברים אמורים בב' ימים טובים של גליות אבל בב' ימים טובים של ראש השנה אינו יכול לערב על תנאי מפני שהם כיום אחד ארוךו כמו שיתבאר בסי' ת"רז:
הערות (7)
- א. ברייתא ביצה טז , ב כת"ק. טור ושו"ע ס"א. וראה לקמן סי' תקג סוף ס"ג, דהיינו אף שעשה עירוב תבשילין, וש"נ.
- ב. [קפב] רש"י שם ד"ה עירובי חצרות. מ"א סי' תקכח ס"ק א. דלא כתוס' עירובין ל"ח ד"ה ורבי אליעזר שהוא משום הכנה (גם בעירובי חצרות). עיין מג"א סוף סי' תטו ובסי' תיו ס"ב (שבעירובי תחומין בפת צריך לקרוא עליו שם פת, והוי הכנה. משא"כ בעירובי חצרות אין הוי עירוב אפילו בלא אמירה, כדלעיל סוס"י שסו) ודו"ק . וראה גם לעיל שלט ס"ז. ואם יש לכלול בעירוב גם את הטלטול ביו"ט ראה לקמן סי' תקיח ס"ד.
- ג. רבא שם יז , א גבי עירובי תבשילין ולמדו משם הרי"ף שם, ורמב"ם הל' יו"ט פ"ו הט"ו, ורא"ש שם פ"ב ס"ט לעירובי חצרות . טור ושו"ע שם. ולענין עירובי תבשילין ראה לקמן סי' תקכז סכ"א.
- ד. רי"ף ורא"ש שם. טור ושו"ע שם.
- ה. מ"א ס"ק א (שהוא מטעם האמור כאן). ט"ז סוס"י תיו (שהוא עצה טובה). וכדלקמן סעיף ג.
- ו. רי"ף שם. רמב"ם שם הי"ג. רא"ש שם. טור ושו"ע שם.
- ז. סעיף ג. וראה גם לקמן סי' תקכז סכ"ב.
ב
ב אחד עירובי חצירות ואחד שיתופי מבואות מערבים אותם בין השמשותח מטעם שנתבאר בסי' רס"אט.
ואפילו אם כבר קיבל עליו תוספת שבתי ויש אוסריןיא אם קבל עליו תוספת שבת (והעיקר כסברא הראשונה בקבלת תוספת שבת בלבד אבל אם התפלל תפלת ערבית של שבת הרי קבל עליו שבת עצמהיב כיון שהתפלל תפלת ליל שבת ונאסר בכל השבותים כמו בשבת עצמה לבד ממה שנעשה ע"י אחר כמו שנתבאר בסי' רס"איג ורס"גיד ואפילו אם הוא לא התפלל אם רוב הציבור התפללו המיעוט נמשכים אחריהם בעל כרחןטו ולא משגמרו התפלה אלא אפילו משהתחילו אותה דהיינו עניית ברכו כמו שנתבאר שםטז):
הערות (9)
- ח. שבת לד , א. לפירוש רש"י שם ד"ה בעירובי תחומין. תוס' שם ד"ה לא קשיא. טור ושו"ע ס"ב.
- ט. סעיף ב.
- י. ר' יואל במרדכי שבת רמז רצ (שהתיר אף אחרי עניית ברכו). טור בשם רבינו שמריה (במרדכי שם קודם חזרה). דיעה הא' בשו"ע שם.
- יא. רבינו שמריה שם (אחר חזרה). דיעה הב' בשו"ע שם.
- יב. משמעות הטור ושו"ע שכאן בקבלת תוספת שבת הביאו דיעה הא' להתיר, ובסי' רסא בעניית ברכו סתמו לאסור. אליה זוטא סי' רסא ס"ק ה. עי' במ"ש שם בקו"א ס"ק ג. וכן חילק בדגול מרבבה שם.
- יג. סעיף ג.
- יד. סעיף כה.
- טו. כדלעיל סי' רסג סי"ז.
- טז. סי' רסא ס"ג.
ג
ג העירוב אינו צריך להיות קיים אלא בין השמשות ויכול לאוכלו כשודאי חשכהיז (שכיון שנקבעה דירתו במקום עירוב בבין השמשות שהוא תחלת כניסת השבתיח שוב אינה נפקעת משם כל השבת אע"פ שנוטל משם עירובויט).
ויש לבצוע עליו בשבתכ שחריתכא (או בסעודת הלילה אם סועד משחשכה ודאיכב) דהואיל ונעשית בו מצוה אחת יש לעשות בו ג"כ מצוה אחרתכג.
ואפילו נאכל עירובו בבין השמשות קנה עירוב (ובדיעבדכד) כי בין השמשות הוא ספק לילה ושמא נכנס כבר תחלת השבת וספק דברי סופרים להקלכה.
ואפילו עירב לשנים לאחד עירב מבעוד יום ונאכל עירובו בין השמשות ולאחד עירב בין השמשות ונשאר עירובו קיים עד שחשכה שניהם קנו עירובכו שלאותו שנאכל עירובו בין השמשות אנו חושבין שבין השמשות הוא לילה ולאותו שעירב לו בין השמשות אנו חושבין שבין השמשות הוא יום שאין מערבין משתחשךכז ואע"פ שעירב לשניהם בבין השמשות אחד והרי הן ב' קולות הסותרות זו את זוכח אין בכך כלום כיון שהם לשני בני אדם אבל אם עירב לאחד בין השמשות ונאכל העירוב בין השמשות לא קנה עירוב ואין מקילין כל כך לומר שברגע שעירב היה עדיין יום וכשנאכל היה כבר לילה וכבר קנה עירובכט:
הערות (13)
- יז. פסקי עירובין למהר"ם מרוטנבורג סי' סט. מרדכי עירובין רמז תצ. הגהות אשרי עירובין פ"ג סוס"י ז. רמ"א סי' שצד ס"ב.
- יח. רש"י שבת לד, א ד"ה בין השמשות קונה עירוב.
- יט. עיין ב"י סי' שצד. וצ"ע מנסתם הפתח (לעיל סי' שעד ס"א) למה לי שבת שהותרה כו'. וכן לפרש"י במתניתין דנתגלגל (לה, א ד"ה משחשיכה, שכתב הטעם שכיון שהותרה כו') צ"ע ממשנה זו למאן דלא ס"ל הכי (עירובין יז, א). והכא אף רבי יוסי מודה ודו"ק . וראה לבוש סי' שצד ס"ב שכתב גם כאן הטעם שכיון שהותרה כו'.
- כ. שבת קיז , סע"ב.
- כא. מנהגים (טירנא, ניסן דיני עירוב תבשילין). רמ"א שם. ולקמן סי' תקכז סכ"ה (בעירובי תבשילין) "ויש נוהגין שלא לבצוע עליו עד סעודה שלישית". וראה לקו"ש חט"ז ע' 184.
- כב. פסקי עירובין והגהות אשרי שם. הגהות מיימוניות פ"ח אות ד. מנהגים (קלויזנר סי' קב). מהרי"ל הל' עירובי חצרות (אות ה).
- כג. גמרא שם. ט"ז ס"ק א. וראה גם לעיל סי' כא ס"א. סי' רצז ס"ו. לקמן סי' תמה סי"ב. סי' תעג סל"ה. סי' תקכז סכ"ה.
- כד. כ"מ מלשון רמ"א שם. עיין מג"א סוף סי' רס (שלכתחלה לא יבוא לערב בין השמשות). וסי' (תד) [י] ס"ק י"א (ראה מ"מ וציונים). וט"ז ריש סי' רסא ס"ק ב
- כה. שבת לד, א.
- כו. רבה שבת לד , א. טור ושו"ע ס"ג.
- כז. רש"י שם ד"ה שניהם. טור ושו"ע שם.
- כח. כקושיית הדרישה ס"ק ב.
- כט. הרב רבינו יונה . הובא ב רא"ש שבת פ"ב סי' כב. שו"ע שם. ט"ז ס"ק ה.