או"ח סימן שצד — ספק עירוב מה דינו
א
שצד ספק עירוב מה דינו ובו ג' סעיפים:
א ספק עירוב כגון ספק אם היה קיים בין השמשות אם לאו מותר שספק דברי סופרים להקלא והוא שהניחו שם ואירע בו ספק אבל ספק אם הונח שם אם לאו אסורב:
הערות (2)
- א. משנה עירובין לה , א כרבי יוסי ורבי שמעון. טור ושו"ע ס"א.
- ב. טור ושו"ע שם. עי' מ"א ס"ק א.
ב
ב צריך שיהא העירוב בין השמשות במקום שראוי ליטלו ולאוכלו לפיכך אם נפל עליו גלג ואינו יכול ליטלו עד שיחפור במרא וקרדוםד אינו עירוב מפני שחפירה זו היא מלאכה גמורה של תורהה ואסורה אפילו בבין השמשות אבל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות לצורך מצוה כמו שנתבאר בסי' רס"או והעירוב ג"כ הוא צורך מצוה כדי שלא יטלטלו באיסורז כמו שנתבאר בסי' שס"וח:
הערות (6)
- ג. משנה שם . טור ושו"ע שם.
- ד. גמרא שם. טור ושו"ע שם.
- ה. רש"י במשנה שם ד"ה נפל. וכדלעיל סי' שלז ס"א, כיון שהיא בכלים שדרך לחפור בהם. וראה גם לעיל סי' שעב סי"ד.
- ו. סעיף ב. וכ"ה לעיל סי' שעב סי"ח. וראה לעיל סי' שמב שהוא מטעם צורך שבת. וראה לעיל סי' שמט ס"ג, שמכל מקום לא התירו בזה פחות פחות מד' אמות, זה עוקר וזה מניח וכלאחר יד.
- ז. מ"מ פ"א הכ"ב. ב"י בסוף הסימן. מ"א ס"ק ב. ט"ז ס"ק ב.
- ח. סעיף יח. וראה גם לעיל שם.
ג
ג נתנו במגדל ונעל בפניו ואבד המפתחט קודם שחשכה אם אי אפשר להוציא משם העירוב אלא א"כ יעשה מלאכהי גמורהיא הרי זה כמי שאבד ואינו עירוב שהרי אי אפשר לאכלו.
ואם נמצא המפתח בשבת אם היה במקום שיכול להביאו בלא מלאכה של תורה הרי זה עירוביב ואע"פ שלא היה המפתח בידו בין השמשות כיון שמצוי הוא שימצאנו אנו חושבים אותו כשמצאו כאלו היה בידויג למפרע: