או"ח סימן קסה — דין העושה צרכיו ורוצה לאכול
א
קסה דין העושה צרכיו ורוצה לאכול ובו ג' סעיפים:
א העושה צרכיו ורוצה לאכולא יטול ב' פעמיםב ראשונה יטול נטילה שאינה מכשרת לאכילהג אלא לנקות ידיו לברך אשר יצר ושנייה נטילה כשרה לברך על נטילת ידים שאם יטול נטילה אחת כשרה ויברך תחלה אשר יצר (מפני שנתחייב בה תחלהד ועוד שהיא תדירהה) ואח"כ על נטילת ידים יהיה הפסק בין נטילה לברכתהו ואף אם יברך תחלה על נטילת ידים ואח"כ אשר יצר מכל מקום יהיה הפסק בין נטילה להמוציאז ויש אוסרים להפסיק ביניהם בדברי עסק וענין אחרח כמ"ש בסי' קס"ו.
ואם אינו רוצה ליטול אלא פעם אחת יברך אשר יצר מיד כשמשפשף ידיו לנקותן מלכלוכןט לאחר ששפך עליהן שטיפה ראשונה שאז ידיו כשרות לברכה אבל אינן כשרות לאכילה עד שישפוך עליהן מים שנייםי ואז יברך על נטילת ידים בשעת הניגוביא שבענין זה אין כאן הפסק בין נטילה לברכתה ולא בין נטילה להמוציא כי לא נגמרה הנטילה עד ששפך עליהם מים שניים וכגון ששפך על שתי ידיו כאחת שאל"כ אין יכול לשפשפן זו בזו עד שישפוך עליהם מים שנייםיב כמו שנתבאר בסי' קס"ביג.
ומכל מקום יותר נכון ליטול ב' פעמים לפי שרוב פעמים רגילין לשפוך רביעית בבת אחת על ב' ידיו או על כל אחת בפני עצמה בשטיפה ראשונה ושוב א"צ מים שניים לטהרן ויש כאן הפסקיד.
ואם נטל נטילה אחת כשרה ושכח לברך עד ששפך מים שניים או ששפך רביעית בבת אחת לא יברך תחלה אשר יצר ויחזור ויטול שנית ויברך על נטילת ידים לפי שכבר יצא ידי חובתו בנטילה הראשונה ואינו יכול לברך על נטילת ידים על נטילה השניה בלבדה כיון שאינו מחויב בה ואם יברך על נטילה הראשונה אחר השנייה נמצא שהפסיק בין נטילה לברכתהטו אלא יברך תחילה על נטילת ידים על נטילה זו לבדה ואח"כ אשר יצרטז שברכת אשר יצר אינה חשובה הפסק בין נטילה להמוציא כיון שלטהרת ידים היא באה גם כןיז.
(אבל בין נטילה לברכתה יש לחוש יותר להפסק מטעם שנתבאר בסי' קנ"חיח ועוד שיש בזו שתי הפסקות בין נטילה לברכתה ובין נטילה להמוציא).
ואותן הנזהרין מלהשיח בין נטילת ידים להמוציא ומשיחין בין נטילת ידים לברכתה טועים הם וצריך להזהירם שלא ישיחו כלל.
ואם עושה צרכיו באמצע הסעודה כיון שא"צ לברך המוציא א"צ ליטול ידיו אלא פעם אחת ואין לחוש להפסקת אשר יצר בין נטילה לאכילהיט כי אפילו בין נטילה להמוציא יש מתירין בהפסק מועט כזה כמו שנתבאר בסי' קס"ו ואין חוששין לדברי האוסרים אלא בין נטילה להמוציא מפני שאמרו חכמיםכ כל התוכף ברכת המוציא לנטילה אינו ניזוק בכל אותה סעודה אבל כשאין שם ברכת המוציא א"צ ליזהר אלא מהפסק גדול האסור לדברי הכל מפני תקנת חכמים שתיקנו תיכף לנטילת ידים סעודה כמ"ש שם וכמו שנתבאר בסי' קס"דכא:
הערות (21)
- א. מיד. ואם רוצה לאכול לאח"ז ראה לעיל רס"י קסד.
- ב. טור בשם רש"י בס' הפרדס סי' סד, שכך השיב רבינו יעקב ב"ר יקר . הובא בתשב"ץ סי' רפא. הגהות מיימוניות הל' ברכות פ"ו אות נ. רבינו ירוחם שער טז ח"ו (קמז, ב). שו"ע ס"א.
- ג. תשובות מהר"ם מרוטנברג (פראג) סי' מב. הגהות מיימוניות שם. מ"א ס"ק ב.
- ד. ב"ח בריש הסימן. פרישה ס"ק א. אליה רבה ס"ק א.
- ה. כדלקמן ס"ב וש"נ.
- ו. ב"ח שם. מ"א ס"ק א. טור ותשב"ץ שם.
- ז. לבוש וב"ח ו מ"א שם.
- ח. מ"א ס"ק ד.
- ט. ראה לעיל סי' קסב ריש ס"ח וש"נ.
- י. כדלעיל סי' קסב ס"ג (לענין שפך על ב' ידיו כאחת) וש"נ.
- יא. שו"ת ה רא"ש כלל ד סי' א. טור ושו"ע שם. ועי' לעיל סי' קנח סט"ז.
- יב. דרישה ס"ק א. ט"ז ריש ס"ק ב. מ"א ס"ק ג.
- יג. סעיף יא.
- יד. ט"ז שם.
- טו. עי' לעיל סי' קנח סי"ג.
- טז. מ"א שם.
- יז. תשובות מהר"ם מרוטנברג שם. הגהות מיימוניות שם. וכ"ה בסדר נט"י לסעודה ס"ו.
- יח. סעיף טז וש"נ.
- יט. מ"א ס"ק א.
- כ. ירושלמי ברכות פ"א ה"א, בנוסח שהובא בטור רס"י קסו, ולקמן ש"נ.
- כא. סעיף א.
ב
ג
ג אם רבים מסובין בסעודה הגדול נוטל ידיו תחילה מפני כבודוכד אלא שקצת גדולים רגילין ליטול באחרונה שלא להפסיק בשהייה עד שיטלו כולםכה ושלא לדבר דברי עסק וענין אחרכו כמו שיתבאר סי' קסו:
הערות (3)
- כד. ברכות מו , ב. טור ושו"ע ס"ב.
- כה. רא"ש הובא בטור סי' קסו. שו"ע ס"ב.
- כו. מ"א ס"ק ד.