או"ח סימן קסו — דיני בציעת הפת
א
קסו דיני בציעת הפתא ובו סעיף אחד:
א לא אמרו תיכף לנטילת ידים סעודהב אלא שלא יתעסק בינתיים באיזה עסק עד שיסיח דעתו מהסעודהג ואפילו למזוג כוסד לקידוש היוםה אם מוזגו בחמיןו שצריך לדקדק הרבה שלא יחסר או ייתר הרי זה היסח הדעת מהסעודהז ואסור לעשותו בין נטילת ידים לסעודה והוא הדין לכל כיוצא בזהח אבל אם יושב בטל ואינו עושה בינתיים שום מעשה שיש בו היסח הדעת אף על פי ששוהה הרבהט ואפילו משיח מעט אין לחושי כיון שהשולחן לפניו ודעתו לאכוליא ובלבד שלא יפליג בדברים שלא יבא לידי היסח הדעתיב ולכן מותר לומר קידוש והבדלה בין נטילת ידים להמוציאיג ולא אמרו תיכף לנטילת ידים ברכהיד אלא במים אחרונים בלבדטו.
ויש אומריםטז שגם במים ראשונים צריך ליזהר כמו במים אחרונים שהרי אמרויז התוכף לנטילת ידים ברכה אינו ניזוק בכל אותה סעודה וזהו במים ראשונים שבמים אחרונים מה שהיה כבר היהיח לפיכך צריך ליזהר שלא להפסיק אפילו בשהיה כדי הילוך כ"ב אמה שבשיעור זה נקרא הפסקיט אפילו יושב במקומוכ (ואם הלך מביתו לבית אחר נקרא הפסק אפילו הולך מעטכא) ושלא לצורךכב אין להפסיק אפילו בשהייה מועטתכג ולדבר אסור אפילו בדברי תורהכד (או איזה ברכה מרובה שלא מענין הסעודה כגון להבדיל על הכוסכה) ואין צריך לומר בדבר חול וטוב לחוש לדבריהםכו.
ומכל מקום אין צריך ליזהר אלא מלדבר באיזה עסק וענין אחר אבל שיחה בעלמא ב' או ג' תיבות אינן חשובין הפסק לדברי הכל אפילו במים אחרוניםכז (כיון שאין בהם ענין שלם) וכל שכן שמותר להשיב הן או לאו כששואלין אותו דברכח.
ומענין הסעודה וצרכיה אינו חשוב הפסק אפילו בין המוציא לאכילהכט כל שכן בין נטילה להמוציאל וכל שכן שהשהייה בניגוב והילוך ממקום שנטל ידיו למקום הסעודה אינן חשובין הפסק כיון שהוא צורך הסעודהלא אלא שלכתחילה צריך ליטול ידיו סמוך למקום הסעודה אם אפשר שכמו שצריך למזוג הכוס של קידוש בחמין קודם הנטילה לדברי הכללב אע"פ שהקידוש הוא צורך הסעודהלג כיון שאפשר למזוג קודם הנטילה (ואפילו לכתחילה מותר להפסיק בצרכי סעודה בין נטילה להמוציאלד אם שכח עליהם קודם הנטילה אע"פ שאסרו בין המוציא לאכילהלה) לכן מי שנוהג להתפלל בכל יום על מזונו קודם הסעודה כמ"ש בזוהר הקדושלו ושכח להתפלל קודם הנטילה מותר לו להפסיק בכך בין נטילה להמוציאלז.
והעולם נהגו לומר מזמור ה' רועילח בין נטילה להמוציאלט (ויש ללמד עליהם זכות לפי שלפעמים שאין הידים נקיות קודם הנטילהמ וכיון שזהו מענין סעודה ואינו חשוב הפסק לדברי הכל הקילו בו שלא לטרוח להזהר לאמרו קודם הנטילה בנקיון כפיםמא):
הערות (41)
- א. בכת"י: דיני הפסקה בין נט"י להמוציא [בכת"י נוספו כמה מקורות, ומועתקות לקמן בצורה מודגשת, כהציונים שבדפוס ראשון].
- ב. ברכות דף נב ע"ב . ראה לעיל סי' קסד ס"א.
- ג. הרב רבינו יונה פרק אלו דברים (מא, ב ד"ה נוטל) וב"י סי' קסד. ט"ז ס"ק א.
- ד. עי' לקמן סי' קפג ס"ג. סי' ערב ס"ו.
- ה. משנה ברכות נא, ב לפי' הרי"ף שם. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"א ע' ב.
- ו. תוס' פסחים קו , ב ד"ה זמנין. ב"ח סוף ד"ה וכן פירש. ט"ז שם. מ"א ס"ק א. ראה לקמן סוף הסימן דהיינו כיון שאפשר למזוג קודם הנטילה. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"א ע' ז. ולקמן סי' רעא סכ"ג דלכתחילה טוב ליזהר שאפילו השפיכה מהקנקן תהיה קודם נט"י. ולענין מים אחרונים ראה לקמן סי' קפא ס"ו.
- ז. ולענין היסח הדעת בתוך הסעודה ראה לקמן סי' קעט.
- ח. מ"א שם.
- ט. טור בשם רבנו יואל. דעה הא' בשו"ע.
- י. ממ"ש הטור שדוקא לדעה הב' יש ליזהר שלא להפסיק ולא לדבר, וגם לדעה הב' מותרת שיחה קלה של ב' או ג' תיבות כדלקמן בסמוך.
- יא. טור בשם רבינו יואל.
- יב. ט"ז סי' קסה סק"ג. וראה תוס' שם בשם ר"ת. וראה גם לעיל סי' קסה סוס"א.
- יג. אגודה פסחים סי' פו בשם ר"ת. הגהות מרדכי פרק ערבי פסחים (לז, ג). ב"י סוף הסימן. מ"א סק"א ו סי' קעד סק"ו. משא"כ לדעה הב' אוסר לקמן (רק) "להבדיל על הכוס". וראה גם לקמן סי' קעד ס"ה (לענין הבדלה). סי' רעא סכ"ג (לענין קידוש - שמותר אף לדעת הרא"ש). סי' תעג ס"ד (לענין קידוש בסדר של פסח). ולענין ברכת אשר יצר - ראה לעיל סי' קסה ס"א ובסדר נט"י לסעודה ה"ו. וראה חקרי הלכות ח"ח ו, א.
- יד. ברכות מב , א.
- טו. רי"ף (ברכות ל, א) רמב"ם (הל' ברכות פ"ו ה"כ). טור בשם רבנו יואל. הגהות מיימוניות פ"ו אות ע. וראה לקמן סי' קפא ס"ו.
- טז. הנהגת ה רא"ש הובאה ב טור. דעה הב' בשו"ע. וראה לעיל סי' קסה סוף ס"א, שבמקום שאצ"ל ברכת המוציא כו"ע מודו לדעה הא'.
- יז. ירושלמי ברכות פ"א ה"א, בנוסח שהובא בטור. ובירושלמי שלפנינו "אין השטן מקטרג באותה סעודה". וראה גם לעיל סי' קסה שם. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"א ע' ג.
- יח. הגהות מיימוניות הל' ברכות פ"ו אות ע. טור וב"י.
- יט. רמ"א ס"א בהג"ה מהתוס' דסוטה פרק אלו נאמרין סוטה לט, א ד"ה כל. והיינו כשיש צורך אלא שאינו צורך הסעודה. ואם הוא לצורך הסעודה ראה לקמן בפנים ולקמן סי' קסז ס"ח דהרשות בידו להמתין. וראה תורת מנחם לסדר נט"י לסעודה סקמ"ג.
- כ. מ"א סק"ב.
- כא. מ"א סק"ג. עי' במ"ש בסי' ח סכ"ב וש"נ. קו"א שם סק"ה. דרכי החיים (המוציא ח"א סק"ד).
- כב. היינו שלא לצורך כלל.
- כג. מ"א ממשמעות הב"י ד"ה ואם המסובים בשם הרשב"א ברכות מו, ב ד"ה בזמן בסי' קפא סק"ה וכאן סק"ג.
- כד. ב"ח ד"ה ומ"ש וא"א, ט"ז סי' קסה סק"ג. מ"א סק"ב.
- כה. כי דוקא לדעה הא' נת"ל שמותר להבדיל. משא"כ ברכת הקידוש לא הוי הפסק כדלקמן סי' רעא סכ"ג. סי' תעג ס"ד. ולענין אשר יצר ראה לעיל סי' קסה רס"א. ולענין שהכל ראה לקמן סי' קעד ס"ג. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"א ע' ו.
- כו. שו"ע. וראה גם לעיל סי' קסה סוס"א.
- כז. מ"א סוף סי' קסה. והאליה רבה רס"י קסו חולק עליו ע"ש . וראה גם לקמן סי' קפא ס"ו. סי' קפג ס"י. ובסידור סדר נט"י לסעודה ה"ו כתב: אבל צריך להזהר מלהשיח בינתיים אפילו שיחה קלה. וראה תורת מנחם שם סקמ"ד שמשמע מדבריו שגם ב' או ג' תיבות הוי בכלל שיחה קלה. ועי' דרכי החיים (המוציא ח"א סק"ב).
- כח. רש"ל . מ"א שם.
- כט. כדלקמן סי' קסז ס"ט וש"נ. וראה גם שם סוס"י. סי' רו ס"ג.
- ל. של"ה שער האותיות אות ק (פא, ב) ד"ה ונ"ל דתפלת. מ"א סי' קסז סקי"ב. וראה גם לקמן שם ס"ח.
- לא. ראה גם לקמן שם סוס"ט.
- לב. כדלעיל ריש סי' זה וש"נ. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"א ע' ב וע' ז.
- לג. ראה לקמן סי' קעד ס"ה. סי' ערב סי"ג.
- לד. מ"א סי' קסז סקי"ב. לקמן שם ס"ח. וראה ברכת ישראל סי' ה סק"ז.
- לה. עי' סי' קסז רמ"א ס"ו. לקמן שם ס"ט.
- לו. ח"ב סב, א-ב.
- לז. של"ה שם. הובא ב מ"א סק"ב.
- לח. תהלים כג. בסידור רבנו לא הובא מזמור זה (מלבד בשבת בסדר הקידוש).
- לט. מ"א סק"ב.
- מ. ראה לעיל סי' קנח סט"ז.
- מא. ראה לעיל מהדו"ק סי' ד ס"ג. סי' צב ס"ה.