או"ח סימן קסו — דיני בציעת הפת

קסו דיני בציעת הפת^א ובו סעיף אחד:

א לא אמרו תיכף לנטילת ידים סעודה^ב אלא שלא יתעסק בינתיים באיזה עסק עד שיסיח דעתו מהסעודה^ג ואפילו למזוג כוס^ד לקידוש היום^ה אם מוזגו בחמין^ו שצריך לדקדק הרבה שלא יחסר או ייתר הרי זה היסח הדעת מהסעודה^ז ואסור לעשותו בין נטילת ידים לסעודה והוא הדין לכל כיוצא בזה^ח אבל אם יושב בטל ואינו עושה בינתיים שום מעשה שיש בו היסח הדעת אף על פי ששוהה הרבה^ט ואפילו משיח מעט אין לחוש^י כיון שהשולחן לפניו ודעתו לאכול^יא ובלבד שלא יפליג בדברים שלא יבא לידי היסח הדעת^יב ולכן מותר לומר קידוש והבדלה בין נטילת ידים להמוציא^יג ולא אמרו תיכף לנטילת ידים ברכה^יד אלא במים אחרונים בלבד^טו.

ויש אומרים^טז שגם במים ראשונים צריך ליזהר כמו במים אחרונים שהרי אמרו^יז התוכף לנטילת ידים ברכה אינו ניזוק בכל אותה סעודה וזהו במים ראשונים שבמים אחרונים מה שהיה כבר היה^יח לפיכך צריך ליזהר שלא להפסיק אפילו בשהיה כדי הילוך כ"ב אמה שבשיעור זה נקרא הפסק^יט אפילו יושב במקומו^כ (ואם הלך מביתו לבית אחר נקרא הפסק אפילו הולך מעט^כא) ושלא לצורך^כב אין להפסיק אפילו בשהייה מועטת^כג ולדבר אסור אפילו בדברי תורה^כד (או איזה ברכה מרובה שלא מענין הסעודה כגון להבדיל על הכוס^כה) ואין צריך לומר בדבר חול וטוב לחוש לדבריהם^כו.

ומכל מקום אין צריך ליזהר אלא מלדבר באיזה עסק וענין אחר אבל שיחה בעלמא ב' או ג' תיבות אינן חשובין הפסק לדברי הכל אפילו במים אחרונים^כז (כיון שאין בהם ענין שלם) וכל שכן שמותר להשיב הן או לאו כששואלין אותו דבר^כח.

ומענין הסעודה וצרכיה אינו חשוב הפסק אפילו בין המוציא לאכילה^כט כל שכן בין נטילה להמוציא^ל וכל שכן שהשהייה בניגוב והילוך ממקום שנטל ידיו למקום הסעודה אינן חשובין הפסק כיון שהוא צורך הסעודה^לא אלא שלכתחילה צריך ליטול ידיו סמוך למקום הסעודה אם אפשר שכמו שצריך למזוג הכוס של קידוש בחמין קודם הנטילה לדברי הכל^לב אע"פ שהקידוש הוא צורך הסעודה^לג כיון שאפשר למזוג קודם הנטילה (ואפילו לכתחילה מותר להפסיק בצרכי סעודה בין נטילה להמוציא^לד אם שכח עליהם קודם הנטילה אע"פ שאסרו בין המוציא לאכילה^לה) לכן מי שנוהג להתפלל בכל יום על מזונו קודם הסעודה כמ"ש בזוהר הקדוש^לו ושכח להתפלל קודם הנטילה מותר לו להפסיק בכך בין נטילה להמוציא^לז.

והעולם נהגו לומר מזמור ה' רועי^לח בין נטילה להמוציא^לט (ויש ללמד עליהם זכות לפי שלפעמים שאין הידים נקיות קודם הנטילה^מ וכיון שזהו מענין סעודה ואינו חשוב הפסק לדברי הכל הקילו בו שלא לטרוח להזהר לאמרו קודם הנטילה בנקיון כפים^מא):