או"ח סימן קכו — דין ש"ץ שטעה

קכו דין ש"ץ שטעה ובו ד' סעיפים:

א ש"ץ שטעה ודילג אחת מכל הברכות^א וכשמזכירין אותו יודע לחזור למקומו^ב אין מסלקין אותו מן התיבה אלא חוזר למקום שטעה כמו יחיד הטועה^ג.

אבל אם דילג ברכת המינים מסלקין אותו מהתיבה מיד ואין ממתינים לו עד שיזכירוהו^ד כי שמא נזרקה בו מינות ואינו רוצה לקלל עצמו לכן דילג ברכה זו^ה ומכל מקום אין מסלקין אותו מלהיות ש"ץ משום פעם אחת^ו כיון שיש לומר שטעה.

ואם התחיל בה וטעה אין מסלקין אותו מהתיבה^ז וכן אם דילג ראש הברכה וסיים חתימתה אין מסלקין אותו^ח אלא חוזר לראש הברכה^ט וכן אם לא רצה לומר ולכופרים אלא ולמלשינים אין מסלקין אותו מפני שיש מקומות שאומרים לכתחלה ולמלשינים^י:

ב ש"ץ שטעה ואינו יודע לחזור למקומו^יא יעבור אחר תחתיו ולא יהיה סרבן באותה שעה כמו שנתבאר בסי' נ"ג^יב ומתחיל מתחלת הברכה שטעה זה^יג אם היה הטעות באמצעות ולא די שיחזור למקום שפסק ראשון מפני שאי אפשר לחלק ברכה אחת לשנים^יד ואם היה הטעות בג' ראשונות מתחיל בראש ובג' אחרונות מתחיל בעבודה^טו. שג' ראשונות חשובות כאחת וכן ג' אחרונות כמו שנתבאר בסימן קי"ד^טז:

ג כל מקום שהיחיד חוזר ומתפלל ש"ץ חוזר ומתפלל אם טעה כמותו כשמתפלל בקול רם^יז חוץ משחרית של ראש חודש^יח או של שבת ויום טוב^יט שאם טעה ש"ץ ולא הזכיר של ראש חודש^כ או של שבת ויום טוב אין מחזירין אותו מפני טורח הצבור שהרי תפלת המוספין לפניו שהוא מזכיר בה של ראש חודש ושל שבת ויום טוב והוא שלא נזכר עד שהשלים תפלתו^כא שדינו לחזור לראש ויש בזה טורח הצבור אבל אם נזכר קודם שהשלים תפלתו חוזר לעבודה אם הוא ראש חודש (או לברכה אמצעית של שבת ויום טוב^כב) שאין בזה טורח צבור כל כך^כג.

ויחיד שלא הזכיר ראש חודש בשחרית^כד ונזכר אפילו אחר שהשלים תפלתו צריך לחזור אע"פ שתפלת המוספין לפניו ומכל מקום אם לא חזר עד אחר שהתפלל מוסף א"צ שוב לחזור ולהתפלל שחרית^כה שאין להחמיר בדיעבד ליחיד מלכתחלה לרבים:

ד אם טעה ש"ץ כשהתפלל בלחש^כו לעולם אינו חוזר ומתפלל שנית בלחש מפני טורח הצבור אלא סומך על התפלה שיתפלל בקול רם והוא שלא טעה בג' ראשונות שאם טעה בהן לעולם חוזר כמו שחוזר היחיד^כז ויש מקילין אף בג' ראשונות^כח ויש לסמוך על דבריהם כשלא נזכר עד אחר שהשלים תפלתו שא"צ לחזור לראש מפני טורח צבור^כט אבל אם נזכר קודם שהשלים אין בחזרתו טורח כל כך^ל: