או"ח סימן קיז — דיני ברכת השנים

קיז דיני ברכת השנים ובו ה' סעיפים:

א ברכת השנים^א צריך לשאול בה מטר בימות הגשמים ומפני מה קבעו השאלה בברכת השנים מתוך שהיא פרנסה קבעוה בברכת פרנסה^ב.

ומתחילין לשאול בארץ ישראל מליל ז' במרחשון^ג לפי שהיא ארץ הרים^ד וצריכה לגשמים מיד אחר החג^ה והיה ראוי לשאול בה מיד אחר החג אלא שאיחרו השאלה ט"ו ימים אחר החג כדי שיגיע האחרון שבישראל שעלה לרגל לביתו לנהר פרת^ו שהוא מקום ישוב היותר רחוק מירושלים ולא יעצרנו הגשם^ז (ואף לאחר החורבן^ח היו מתאספים ג"כ מכל הסביבות בירושלים לרגל כמו שעושים גם היום^ט לפיכך לא בטלו תקנת חכמים שתקנו השאלה בארץ ישראל בז' במרחשון^י).

ובבבל^יא וכיוצא בה^יב שאינה ארץ הרים כארץ ישראל^יג וא"צ לגשמים מיד אחר החג מתחילין^יד בליל ס' אחר תקופת תשרי ויום התקופה^טו ויום השאלה^טז הם בכלל הס' נמצא לעולם ב' ימים בין התקופה לשאלה^יז שאם התקופה ביום א' השאלה היא בליל ד' וס' יום אלו אין מונין אותם מעת לעת^יח אלא אפילו נפלה התקופה ביום מתחילין לשאול בליל ס' מיום זה.

ואנו מנהגינו כבני בבל בכל מקום^יט ויש שתמהו וחלקו על זה^כ אף שאנו הולכים אחרי חכמי בבל בכל מקום ועושים כמותם במקום שנחלקו חכמי בבל וחכמי ארץ ישראל^כא מפני שתלמוד בבלי הוא עיקר זהו בדבר איסור והיתר וחיוב ופטור וטומאה וטהרה אבל בדבר התלוי בצורך השעה ואין בו שינוי לעבור על דברי תורה ראוי לילך אחר השנים והמקומות והזמן שבבל שוכנת על מים רבים וא"צ לגשמים עד ס' לתקופה או היה זמן הזרע מאוחר בבבל אבל בארצות אלו שזמן הזרע הוא מחצי תשרי ואילך הדבר ידוע שאם לא ירדו גשמים מיד אחר הזרע שהוא מתקלקל שהעופות והעכברים יאכלוהו כולו למה לא נעשה כבני ארץ ישראל ששואלין הגשמים בז' במרחשון כי בדבר זה אין מחלוקת בין בני בבל ובין בני ארץ ישראל שיתנו אלו טעם לדבריהם שראוי לעשות כך ואלו נותנים טעם שראוי לעשות כמותן אלא שבבבל היו עושים כפי הצריך להם ובארץ ישראל כפי הצריך להם וכן בכל ארץ שהיא רחבת ידים^כב ראוי לעשות בה כפי הצורך לכולה אפילו לשאול גשמים בימות החמה אם צריכים לכולה.

אבל מקומות הצריכים גשמים בימות החמה ואינם נקראים ארץ בפני עצמה^כג כיחידים^כד דמי ושואלין בשומע תפלה שהוא מקום שאלת כל צרכיו של אדם כמו שיתבאר בסי' קי"ט^כה אבל בברכת השנים אין רשאי לשנות מטבע הצבור מפני צורך עצמן^כו ולשאול מטר בזמן שהוא מזיק לרוב העולם^כז ואם טעו ושאלו בברכת השנים מחזירין אותם^כח כמו יחיד הטועה^כט וגם בשומע תפלה אין שואלין אלא כל יחיד לעצמו בתפלת לחש אבל אין אומרים ותן טל ומטר בתפלת הצבור שהיא חזרת הש"ץ אלא מרצין לפניו יתברך בתענית ובסליחות ובמזמורים ופסוקים של מטר^ל ואין הש"ץ משנה ממטבע הצבור לומר בפירוש ותן טל ומטר בשומע תפלה.

ולענין הלכה לא נתקבלה סברא זו^לא שכבר נהגו מעולם בכל תפוצות ישראל שבחוץ לארץ לילך אחר בני בבל בזה ולפ"ז אם ארץ אחת צריכה לגשמים בימות החמה אפילו היא רחבת ידים כמו אשכנ"ז בכללה או ספר"ד בכללה^לב ואפילו ארצות רבות רחבת ידים כיחידים הם ובשומע תפלה ומכל מקום אם ארץ אחת כולה צריכה למטר בימות החמה^לג וטעה בה היחיד ושאל מטר בברכת השנים יכול לסמוך על סברא זו בדיעבד^לד ואינו מחויב לחזור אלא אם רוצה לחזור ולהתפלל בתורת נדבה (וא"צ לחדש בה דבר כיון שמתפלל על הספק כמו שנתבאר בסי' ק"ז^לה וק"ח^לו) וה"ה אם בארצות אלו^לז טעה היחיד ושאל מטר מז' במרחשון ואילך אינו מחויב לחזור:

ב עד מתי שואלין הגשמים^לח עד תפלת המנחה של ערב יום טוב הראשון של פסח ומשם ואילך פוסקין לשאול כמו^לט שפוסקין להזכיר^מ ואפילו קודם שפוסקין להזכיר^מא כגון שטעה והתחיל בליל יום טוב תפלת חול ונזכר אחר שהתחיל ברכת השנים שהוא צריך לגמור אותה ברכה כמו שיתבאר בסי' רס"ח^מב לא יאמר בה ותן טל ומטר שהרי אף להזכיר היה מן הדין להפסיק בליל יום טוב אלא שאחרו עד מוסף משום שאין כל העם מצויים בבית הכנסת בלילה ויהיו אגודות אגודות כמו שנתבאר בסי' קי"ד^מג א"כ בשאלה שאין הצבור שואלים אף הוא לא ישאול.

וכן אם השאלה היא בליל שבת^מד וטעה יחיד והתפלל של חול^מה לא ישאל כיון שהצבור לא התחילו עדיין שהיחיד נגרר אחר הצבור^מו בכל מקום:

ג ואם שאל מטר אחר יום טוב הראשון של פסח^מז בין שנזכר קודם סיום הברכה בין שנזכר אח"כ צריך לחזור לראש הברכה מטעם שנתבאר בסי' קי"ד^מח ואם לא נזכר עד לאחר חתימות ברכות אחרות צריך לחזור לראש ברכת השנים ולומר משם ואילך כל הברכות על הסדר כמו שיתבאר בסי' קי"ט^מט:

ד אם לא שאל מטר בימות הגשמים מחזירין אותו^נ אפילו אם שאל טל^נא שהשאלה אינה דומה להזכרה שכשהזכיר טל במקום גשם אין מחזירין אותו לפי שהזכרה הוא סידור שבחו של מקום^נב והורדת הטל היא ג"כ שבח לו כמו הורדת הגשם כמו שנתבאר בסי' קי"ד^נג אבל בשאלה צריך לשאול כל דבר המביאו לידי ברכה הן טל הן גשם ואין טל עולה במקום גשם^נד.

ומכל מקום אם לא שאל טל אין מחזירין אותו^נה ששאלת הטל אינו אלא מנהג שחכמים לא חייבו כלל בטל לא בשאלה ולא בהזכרה מטעם שנתבאר שם^נו:

ה אם לא שאל מטר ונזכר קודם שהתחיל תקע בשופר שואלו שם^נז ונחשב כאלו שואלו בתוך ברכת השנים כמו שנתבאר בסי' קי"ד^נח ואם נזכר אחר שהתחיל תקע בשופר קודם שומע תפלה אין מחזירין אותו ושואל בשומע תפלה^נט משא"כ בהזכרה^ס שהוא שבח^סא ואין לה ענין בשומע תפלה^סב ואם הוא שרוי בתענית^סג וצריך לומר עננו בשומע תפלה^סד יאמר ותן טל ומטר קודם עננו שהשאלה חמורה מעננו שאם לא אמרה כלל מחזירין אותו משא"כ בעננו^סה לכך ראוי להקדימה ואם נזכר אחר חתימת שומע תפלה קודם שהתחיל רצה^סו אומר ותן טל ומטר ואח"כ מתחיל רצה ונחשב כאלו שואלו בשומע תפלה.

ואם לא נזכר עד לאחר שהתחיל רצה אם לא עקר רגליו חוזר לברכת השנים^סז ואם עקר רגליו חוזר לראש התפלה^סח ואם השלים תפלתו ואינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו^סט אע"פ שלא עקר רגליו דינו כעקר וה"ה אם רגיל לומר תחנונים וסיים תחנוניו ואמר אחריהם^ע יהיו לרצון וגו' שבאמירת פסוק זה עשה היסח הדעת מלומר עוד תחנונים ונשלמה תפלתו כמו שיתבאר בסי' תכ"ב^עא: