ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לדעקבשיחה ג69

69

בפירוש "אין עומדין כו' אלא מתוך כובד ראש" כתב רש"י "כובד ראש — הכנעה"17, דהיינו שפלות18 וביטול.

ועפ"ז מבואר הטעם ששאר המ"ד לא ניחא להו להביא הכתוב "עבדו את ה' ביראה" (כרנב"י) — כי מדת היראה (סתם) אינה הענין ממש של "הכנעה", שפלות. דאף שיש שייכות ביניהם ופעמים רבות זב"ז תליא, דמי שירא מהשני מרגיש בדרך כלל הכנעה מפניו19, מ"מ אינו מוכרח להיות כן, שהרי תתכן מציאות של יראה ופחד (כי חזק הוא ממנו) בלי רגש של הכנעה ושפלות (אלא שמצד יראתו ממנו נכנע אליו בפועל).

ועפ"ז מובן החילוק הכללי בין הכתובים הנ"ל (שמהם למדים הא ד"אין עומדין כו' אלא מתוך כובד ראש"):

מ"ד הראשון מביא הכתוב ד"והיא מרת נפש" — לפי שבזה מודגש ההרגש של הכנעה ושפלות, דמי שהוא במרירות ה"ה בהכנעה ושפלות.

אבל פשטות כתוב זה שחנה היתה "מרת נפש" בגלל מצבה הפרטי, שלא היו לה ילדים20, ואין בזה שייכות להקב"ה.

משא"כ בכתוב ד"ואני גו' אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך", מתוארת התפלה בלשון "אשתחוה", שההשתחוואה היא להקב"ה, ביטול להשם; ויתירה מזה השתחוואה זו היא "ביראתך"21, שאין זו רק מעשה השתחוואה לחוד, אלא היא תוצאה מיראת ה'.

כלומר: "יראה" זו אינה יראת עונש או אפילו יראת חטא (שירא לא רק מן העונש, אלא מעצם החטא22, לעשות נגד רצונו ית') — אלא היא "יראתך", יראת השם, ירא בושת, בהכירו גדלות האל,

הערות

  1. 17. ראה גם תר"י, חי' המיוחסים להריטב"א (ירושלים, תשד"מ[ednref_32_*]), מאירי[ednref_33_**] ועוד שם. — ובפיהמ"ש להרמב"ם שם "בכוונה וביראה". אבל בתרגום קאפח שם "הרצינות וההתכוננות".
  2. 18. ראה ס' המכתם ברכות שם "הכנעת ושפלות הרוח". וראה רמ"א (ושו"ע אדה"ז) או"ח סצ"ח ס"א. לקו"ת בלק עא, ג. שערי תשובה (לאדמו"ר האמצעי) ש' התפלה (כג, ב ואילך). ובכ"מ. ולהעיר שבכ"מ הובא בשם רש"י "הכנעה ושפלות" (והחרים תרל"א ע' טז. סה"מ תרס"ה ס"ע קצד. המשך תרס"ו ע' תפז. סה"מ תרע"ח ריש ע' צד. שם (הוצאת תשד"מ) ע' תלג. סה"מ קונטרסים ח"ב (תלז, א. תמ, ב). סה"מ תש"ז ע' 203. לקו"ד ח"ד תשעה, ב. ועוד). [אבל בפרש"י לפנינו אין תיבת "ושפלות" (וכן אינה בהעתקת לשון רש"י באגה"ת פ"י שם. מאמרי אדה"ז על מארז"ל (ע' מב. מד). אוה"ת על מארז"ל (ע' יג. יח). אוה"ת שמות ע' רמו. ויקרא (כרך ב) ע' תמג. ועוד). ונ"ל שהכוונה במקומות הנ"ל רק לתוספת ביאור על פרש"י בענין ההכנעה[ednref_34_*]].
  3. 19. ראה תר"י וריטב"א הנ"ל "צריך שישב באימה והכנעה" (ועד"ז ברע"ב שם). וכן בטושו"ע א"ח סצ"ג ס"ב "באימה והכנעה" (וראה שו"ע שם סנ"ג סי"א. אדה"ז שם סי"ד). — אבל בשו"ע אדה"ז שם סצ"ג ס"ב שינה מל' הטושו"ע וכ' "שהיא הכנעה מאימת הקב"ה". וראה הערה 21.
  4. 20. ש"א א, ב.
  5. 21. ועפ"ז מובנת הדגשת אדה"ז בשו"ע שם "הכנעה מאימת הקב"ה" — לא סתם שפלות (שאפ"ל כבכתוב "והיא מרת נפש"). והיינו, דמ"ש "עבדו גו' ביראה" (אף שלא נאמר "ביראתו") הכוונה ל"אימת הקב"ה".
  6. 22. ראה תויו"ט סוף סוטה. לקו"ת מטות פב, א. ועוד. [edn_32_*] ונדפסו לפנ"ז בשם שיטה להר"א אלשבילי. וכן (בקיצור) בשם שטמ"ק למס' ברכות. [edn_33_**] ושם: הכנעת הלב ושחיית הקומה כו'. וראה גם פי' ריבב"ן שם (וא"כ "כובד ראש" אינו משל (כפי' התר"י וריטב"א הנ"ל). וראה פנ"י שם). [edn_34_*] ראה בפרטיות אג"ק כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ב ע' שפט. המו"ל.

מצוטט ב־9 עמודים

  1. שולחן ערוך ב לקו"ש חל"ד ע' 69
  2. תורת שמואל רעז לקו"ש חל"ד ע' 69
  3. ספר השיחות 151 לקוטי שיחות חלק לד ע' 69
  4. תורת מנחם בס"ד. ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז לקו"ש חל"ד ע' 69
  5. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשי"ט. לקו"ש חל"ד ע' 69
  6. תורת מנחם בס"ד. שיחת מוצאי יום א' דחוה"מ סוכות שמחת בית השואבה ה'תשי"ב. לקו"ש חל"ד ע' 69
  7. תורת מנחם בס"ד. ש"פ וארא, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ז לקו"ש חל"ד ע' 69
  8. תורת מנחם ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ט לקו"ש חל"ד ע' 69
  9. מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ בא, ח' שבט, ה'תשל"ו לקו"ש חל"ד ע' 69

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.