או"ח סימן פז — כמה צריך להרחיק בשעת קריאת שמע מן גרף של רעי
א
פז כמה צריך להרחיק בשעת קריאת שמע מן גרף של רעי ובו ד' סעיפים:
א גרף של רעי ועביט של מי רגלים צריך להרחיק מהםא ד' אמות ולפניו כמלא עיניוב כמו מן הצואה ומי רגלים עצמןג אע"פ שאין בהן כלום ואפילו אין בהם ריח רעד שכיון שהם מיוחדים לכך הרי הם כמחיצות של בית הכסאה שאסור מן התורהו משום והיה מחניך קדוש ולכן אין הטלת רביעית מים או יותר מועלת כלום בגרף של רעי ועביט כמו שמועלת במי רגלים עצמןז לפי שמי רגלים לאחר שנפלו לארץ אין איסורן אלא מדברי סופריםח לפיכך הקילו בהן לבטלם במים משא"כ בגרף ועביט שאיסורן מן התורה ועוד שמי רגלים הם צלולין ומתערבין עם רביעית מים שנותן בהם ומתבטלים בהם אבל גרף ועביט אין מה שבלוע בהם מתערב במים שיתבטל בהןט:
הערות (9)
- א. ברייתא ברכות כה, ב. טור ושו"ע ס"א.
- ב. טור. אהל מועד הל' ק"ש דרך ה נתיב ג.
- ג. הרב רבינו יונה ברכות שם. רא"ה שם.
- ד. רא"ש ברכות פ"ג סי' נד. רמב"ם הל' ק"ש פ"ג הי"ב ורש"י ברכות שם.
- ה. ע"ש ברמב"ם וברא"ש. ועי' מ"א סי' פג ס"ק א וט"ז שם.
- ו. הרב רבינו יונה שם. וכדלעיל רס"י פג.
- ז. ראה ספר המאורות ורשב"א ברכות שם דכן מוכח בגמרא שם.
- ח. כדלעיל סי' עז סעיף א.
- ט. ב"י.
ב
ב גרף ועביט שניהם של חרס הם אלא שהמיוחד לרעי נקרא גרף והמיוחד למי רגלים נקרא עביטי והוא הדין אם הם של עץ מפני שהחרס או עץ של גרף ועביט הוא מובלע בתוכו הרבה ומלא זוהמא ומאוס כבית הכסאיא אבל אם הם של מתכתיב או של זכוכיתיג או של חרס מצופהיד (א) בזכוכיתטו (או בבדיל ועופרת) כיון שאינן מובלעים ומלאים זוהמא כל כך מותר לקרות כנגדןטז אם הם רחוצים יפהיז ובלבד שלא יהיה בהן ריחיח.
ואפילו של חרס או של עץ אם הם מיוחדים גם כן לתשמיש אחר כגון לשפוך לתוכן שופכין אינן דומין לבית הכסא ואם אין בהם צואה ולא ריח מותר והוא הדין אפילו כלי המיוחד להשתין בלבד אלא שבכל פעם שמשתין נותן בתוכו רביעית מים לבטלםיט:
הערות (10)
- י. רש"י שם ד"ה גרף.
- יא. רא"ש שם.
- יב. תלמידי רבנו יונה (בשם רבני צרפת) ורשב"א שם. אהל מועד שם. (טור ו)שו"ע סעיף ב.
- יג. רשב"א שם. אהל מועד שם. רא"ש שם (וראה תוספות ותוס' רבינו יהודה שם ותלמידי רבנו יונה שם). טור ושו"ע שם.
- יד. טור.
- טו. ב"י. עי' קונטרס אחרון.
- טז. ראה ב"י.
- יז. אהל מועד שם . שו"ע סעיף א.
- יח. אהל מועד שם. מ"א ס"ק ג.
- יט. מ"א ס"ק א.
ג
ג גרף ועביט שכפה עליהם כלי אחר מותרכ שכיסוי מועיל להם כמו לצואה ומי רגליםכא אבל אם כפה הגרף או העביט עצמו לא הועיל כלום שכיון שהוא בלוע בתוכו הרי ברו כתוכוכב אבל של מתכת וזכוכית שאינו רחוץ מתוכו מועלת לו כפייה כיון שאין איסורו אלא מתוכוכג:
הערות (4)
- כ. אהל מועד שם. שו"ע סעיף ג. לבוש סעיף ב. וראה דברי חמודות ברכות פ"ג (סי' נח) אות קנט.
- כא. רמב"ם הל' ק"ש פ"ג ה"ט. ברכות כה, א.
- כב. טור ושו"ע סעיף ב וט"ז ס"ק ד. וראה ראבי"ה סי' עד (ומרדכי ברכות סי' פב) בשם יש אומרים.
- כג. מ"א ס"ק ד.
ד
ד בית שיש בו צואה או מי רגלים או גרף או עביט מותר לקרות בו כשמרחיק מהם ד' אמות מלאחריוכד ואין אומרים שכל הבית הוא כדי[ן] ד' אמותכה.
ואם יש בבית מטהכו גבוה י' טפחיםכז ומחיצותיה מגיעותכח (לפחות מג' טפחיםכט סמוך) לארץ והגרף והצואה הם אחורי המטה הרי המטה חשובה כמחיצה להפסיק בינו לביניהם וא"צ להרחיק מהם ד' אמות והוא שתהיה המטה חוצצת מכותל לכותל ואם לאו אינה חשובה כמחיצה שהיא בטלה לגבי הביתל (אבל אם עשה מחיצה לשם כך אין צריך לחצוץ מכותל לכותל אפילו היא מחיצת עראי כגון מחצלת או סדין) (עס"י שט"ולא) ואם הניחם תחת המטה אע"פ שאינו גבוה י' טפחים אם מחיצותיה מגיעות עד פחות מג' טפחים סמוך לארץ שכסתומים ומכוסים הם במחיצות המטהלב שכל פחות מג' טפחים כלבוד הואלג.
והוא הדין אם נפל עליהם כלי ויש אויר קצת בין הכלי לקרקע כגון שהכלי בולט קצת מצד אחד אם הוא אויר פחות מג' טפחים בגובה כלבוד הוא אבל אם הכלי פתוח למעלה אפילו פחות מג' טפחים אסור מפני שצריך שיהיה מכוסים ולא מגוליםלד:
הערות (11)
- כד. תוספות רבינו יהודה ברכות כה, ב. אור זרוע ח"א סי' קל. פסקי ריא"ז ברכות פ"ג ה"ד אות ט. טור שו"ע סעיף ג.
- כה. רבא ברכות שם. רי"ף שם ותוס' רבינו יהודה והרב רבינו יונה שם. רא"ש פ"ג דברכות סי' נד.
- כו. ברייתא שם.
- כז. אביי שם.
- כח. הרב רבינו יונה שם לפ"ד רב האי גאון. ב"ח סוף הסימן הובא במ"א ס"ק ד.
- כט. פסקי ריא"ז ברכות פ"ג הלכה ד אות ט. עי' מ"א סי' תקב ס"ק ט וסי' פז ס"ק ד.
- ל. מ"א ס"ק ד כת"ק דלא כב"י ודו"ק.
- לא. סעיף ג.
- לב. רב יוסף שם לפירש"י. מ"א ס"ק ד. פסקי ריא"ז שם.
- לג. ראה לקמן סי' שטו ס"ח-טו. סי' שמה ס"ג-ד.
- לד. מ"א שם.