ד
ד בית שיש בו צואה או מי רגלים או גרף או עביט מותר לקרות בו כשמרחיק מהם ד' אמות מלאחריוכד ואין אומרים שכל הבית הוא כדי[ן] ד' אמותכה.
ואם יש בבית מטהכו גבוה י' טפחיםכז ומחיצותיה מגיעותכח (לפחות מג' טפחיםכט סמוך) לארץ והגרף והצואה הם אחורי המטה הרי המטה חשובה כמחיצה להפסיק בינו לביניהם וא"צ להרחיק מהם ד' אמות והוא שתהיה המטה חוצצת מכותל לכותל ואם לאו אינה חשובה כמחיצה שהיא בטלה לגבי הביתל (אבל אם עשה מחיצה לשם כך אין צריך לחצוץ מכותל לכותל אפילו היא מחיצת עראי כגון מחצלת או סדין) (עס"י שט"ולא) ואם הניחם תחת המטה אע"פ שאינו גבוה י' טפחים אם מחיצותיה מגיעות עד פחות מג' טפחים סמוך לארץ שכסתומים ומכוסים הם במחיצות המטהלב שכל פחות מג' טפחים כלבוד הואלג.
והוא הדין אם נפל עליהם כלי ויש אויר קצת בין הכלי לקרקע כגון שהכלי בולט קצת מצד אחד אם הוא אויר פחות מג' טפחים בגובה כלבוד הוא אבל אם הכלי פתוח למעלה אפילו פחות מג' טפחים אסור מפני שצריך שיהיה מכוסים ולא מגוליםלד:
הערות
- כד. תוספות רבינו יהודה ברכות כה, ב. אור זרוע ח"א סי' קל. פסקי ריא"ז ברכות פ"ג ה"ד אות ט. טור שו"ע סעיף ג.
- כה. רבא ברכות שם. רי"ף שם ותוס' רבינו יהודה והרב רבינו יונה שם. רא"ש פ"ג דברכות סי' נד.
- כו. ברייתא שם.
- כז. אביי שם.
- כח. הרב רבינו יונה שם לפ"ד רב האי גאון. ב"ח סוף הסימן הובא במ"א ס"ק ד.
- כט. פסקי ריא"ז ברכות פ"ג הלכה ד אות ט. עי' מ"א סי' תקב ס"ק ט וסי' פז ס"ק ד.
- ל. מ"א ס"ק ד כת"ק דלא כב"י ודו"ק.
- לא. סעיף ג.
- לב. רב יוסף שם לפירש"י. מ"א ס"ק ד. פסקי ריא"ז שם.
- לג. ראה לקמן סי' שטו ס"ח-טו. סי' שמה ס"ג-ד.
- לד. מ"א שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.