אוצר החסידיםשארית יהודהשו"ת אבן העזרסימן כד

סימן כד

בענין הנ"ל ⁸⁰⁶

ביחוד לאהו' ידידי הרב כו' מו"ה יצחק אייזיק ⁸⁰⁷ נ"י

להוי ידוע לי' שכעסתי על אבי האשה העגונה שטרח את רומע"ל, ולא נתן לו מנוחה עד בלעו רוקו, כי שמעתתא בעי' צילותא ומתון מתון ⁸⁰⁸ מסיק ⁸⁰⁹ כו'. גם אנכי שויאי נפשאי הדרנא בקצת, אשר החזקתי ⁸¹⁰ ביד מהרא"י סי' קל"ט ⁸¹¹ בכל כחי, ועזבתי את הרמב"ם פ"ז מהל' נחלות שאפילו במשאל"ס ובדברים שרובן למיתה התנה שאבד זכרו ⁸¹² , ובפרט לפי מ"ש הסמ"ע סי' רפ"ד ⁸¹³ שסתם אבד זכרו שמעו בו שמת ואפילו הכי בעינן דברים שרובן למיתה, גם הריב"ש סי' שע"ט החמיר יותר.

מכל מקום בנידון דידן יש אומדנות אחרות המוכיחות יותר, וכמ"ש גם מעל' ⁸¹⁴ , מאומדנא דהמבי"ט, וזכרתיו גם אני ⁸¹⁵ . ועדיין צ"ע להתלמד במקום אחר ⁸¹⁶ . ואולם להתיר עדות יבמתה שהיא אחותה ויש בנים לשתיהן נראה דהמיקל לא הפסיד, ובפרט במסל"ת, וכמ"ש.

והנה עם היות שאין אני מטריחו לאמר כלה מעשיך, מכל מקום אם יש לפניו מן המוכן לא ימנע טוב לגמור בכי טוב, ולשלוח על ידי מוכ"ז אם אפשר, ובפרט שכן יצא מפיו ובידו מלא במכתבו ⁸¹⁷ .

דברי ידידו יהוד' ליב

הערות

806. נדפסה בשארית יהודה מילואים סי' כה, מכתי"ק 231 קנג, א. ובסופה הוסיף בעל הבוך: "שייך לעגונה דמישקעווע, בולינע". ומהתוכן נראה שנכתבה אחרי תשובת מוהרי"א בהר"ד שנעתקה לעיל סי' כב (הנזכרת כאן: וכמ"ש גם מעל').
807. בהר"ד, מ"ץ דוויטבסק.
808. ע"פ ברכות כ, א.
809. ע"פ הוריות יד, א.
810. לעיל סי' כב.
811. שזה שאבד זכרו הוי אומדנא להתיר מדאורייתא שאם נשאת לא תצא.
812. זוהי קושיית אדמו"ר הצמח צדק על המבי"ט – לעיל סי' יח. ומודה לו מהרי"ל בתשובתו שם ד"ה ומה שתמה עלי.
813. ס"ק ה.
814. בתשובתו דלעיל סי' כב.
815. לעיל סי' כב.
816. מה שכתבתי שמהרמב"ם נראה דלא כמהרא"י, צ"ע כדי להתלמד ממנו למקום אחר. אבל בנידון דידן בין כה יש להתיר מטעם המבי"ט כנ"ל.
817. שהבטיח שישנה שוב פרק זה, וישיב למהרי"ל (כדלקמן רס"י הבא).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 4 עמודים.