תלד

אלמנה המזנה להיותה מתייחדת במשפיע שאינו מיוחד אלי' אין השכינה שרוי' ביחודם ולזאת אין כח במשפיע לעשות בה כח הולדה מפנימי' עצמותה רק מחיצוני' כו', כן הוא בארץ ושמים, הנה בארץ מלובש כח הא"ס להצמיח עד אין שיעור במאמר תדשא הארץ⁶⁸ כו' ועיקר כח הצמיחה הוא מצד הארץ⁶⁹ רק המטר היורד מן השמים הוא רובע את הארץ ומולידה היינו שפועל שיתגלה בה כח הא"ס להצמיח עד אין שיעור וזהו כאשר ירד הגשם⁷⁰ מן השמים אז והרווה את הארץ והולידה והצמיחה כו'. משא"כ כשהארץ שותה ממי אוקיינוס אז אין המים פועלים בה לגלות פנימי' כחה להצמיח עד אין שיעור רק נגלה חיצונית הכח שבה בלבד כו' ולכן נק' אז כאלמנה המזנה כו', וזהו הנותן מטר ע"פ ארץ מטר הוא מלשון מטרוניתא⁷¹ והיינו כאשר השפע הולך מן המשפיע למקבל המיוחד אלי'⁷² שנק' בשם מטרוניתא אז הנתינה היא מעצמי' כח הא"ס וזה נק' בשם מטר [וזהו מטרא בעלה דארעא⁷³ כי הוא דייקא המוציא פנימי' כחה לבא לידי גילוי], משא"כ כשההמשכה היא ממימי אוקיינוס אז הגם שנעשה צמיחה אבל לא מפנימית כח הארץ ואז לא נק' בשם מטר רק בשם מים וגם נמשך ע"י שליח ולזה א' השולח כו'. ובזה יובן ענין הנ"ל שבארץ שהיא⁷⁴ בחי' מקבל המיוחד לעצמות הא"ס [... כמ"ש ארץ אשר ה' אלקיך⁷⁵ דורש אותה עיני ה' אלקיך בה⁷⁶ כו'. ..] לכן נותן ומשפיע שלא ע"י שליח ואז נק' מטר כנ"ל מלשון מטרוניתא ואז מוציאה הארץ מפנימי' כחה משא"כ כל הארצות אינם בבחי' מקבל המיוחד אליו ולכן השפע נמשך בהם ע"י שליח ואז לא נק' מטר רק בשם מים, וכן עד"ז בארץ גופא כאשר אין ישראל עושין רש"מ כו' ח"ו [... כי עושין רצונו היינו שממשיכים בחי' רצון מעצמות כח הא"ס שהוא למעלה מגדר רצון ובעה"ר זה נק' נתינה שלא ע"י שליח, משא"כ כשאין ערש"מ שאז אין מעוררים את העצמי' ממש כו' אז הנתינה ע"י שליח כו' כמבואר במ"א. ..]. ועם זה יובן מה שא' בגמ' דמפתח של גשמים לא נמסר לשליח בסתם היינו כי לא נק' גשם רק כשנמשך מעצמי' פנימי' הא"ס משא"כ כשלא נמשך מעצמי' ופנימי' אז נק' בשם מים ולא בשם גשמים כו'. והענין דכתי' יהי רקיע בתוך המים⁷⁷ ויהי מבדיל בין מים למים ולכן כאשר נמשך ממים עליונים שמעל לרקיע אז נק' בשם גשמים וזה נק' מיין דוכרין משא"כ כאשר נמשך מן המים אשר מתחת לרקיע אז לא נק' רק בשם מים והוא ענין מיין⁷⁸ נוקבין⁷⁹