(א)

הערות

1. א. לכללות הקונטרס אחרון, ראה מ"מ וציונים. ביאורים והערות בקו"א הל' נדה. קו"א עם ביאור מדרכי הקונטרס. שו"ע הל' נדה עם ביאור קו"א.
2. ב. ונתבאר לעיל סי' קפד קו"א ס"ק ד.
3. ג. שב' הראיות בכלל הל'.
4. ד. כמצויין כאן בפנים.
5. ה. ס"ק א וס"ק ל (דס"ל דעונה בינונית היא וסת החדש, שחוששים לאותו יום בחדש, בין חדש מלא ובין חסר).
6. ו. פ"ה הכ"א (שהזכיר וסת הפלגה ווסת החדש ולא הזכיר עונה בינונית).
7. ז. ליחשיב וליזיל (ע"פ גיטין לג, א. והוא בכרתי ופלתי סוף ס"ק טו, בסיכום דברי החכם צבי), ולא הזכיר עונה בינונית שכבר הזכירו קודם (ה"ה).
8. ח. והיה לו להזכיר גם עונה בינונית.
9. ט. כאן מבאר הטעם שהרמב"ן לא הזכירו. ולקמן בסוף הקו"א יתבאר הטעם שהטור ורמ"א לא הזכירוהו.
10. י. ולכן לא הזכירו יחד עם שאר הוסתות, שצריך לפרוש בהם.
11. יא. כמבואר כאן בפנים, וש"נ.
12. יב. שמבואר במשנה וגמרא (טו, א) שהאשה בחזקת טהרה ובעלה בא עליה בלי בדיקה.
13. יג. קודם יום ל (דלא כפרש"י שם ד"ה בתוך, שגם יום ל' הוא תוך עונתה).
14. יד. גבי חרשות ושוטות שאם אין להם וסת חוששות ליום ל' ובודקות ע"י פקחות, הרי שעונה בינונית היא לענין בדיקה בלבד.
15. טו. סעיף ח (לענין חרשות ושוטות שבודקות בעונה בינונית ע"י פקחות).
16. טז. סי"ב (שחוששת לעונה בינונית, היינו לפרוש).
17. יז. ס"א (חוששת ליום ל').
18. יח. טו, א.
19. יט. שם ד"ה בתוך.
20. כ. תורת הבית הארוך שער ג (טו, א). הובא בב"י ריש הסי'.
21. כא. דאשה שאין לה וסת בעלה מוזהר עליה ביום העונה (היינו פרישה).
22. כב. והיינו ודאי לענין בדיקה, כדלקמן.
23. כג. טו, א ד"ה והוא.
24. כד. (ד, ב) ד"ה וגרסינן.
25. כה. היתה למודה להיות רואה יום ט"ו ושינתה לששה עשר זה וזה אסורין, שינתה ליום שבעה עשר הותר ששה עשר ונאסר חמשה עשר ושבעה עשר, שינתה ליום שמונה עשר הותרו כולם.
26. כו. שקבעה וסת הדילוג והותרו כל שאר החששות האחרות שאינן קבועות.
27. כז. הן למ"ד שעונה בינונית היא יום שלשים (י"ז בחדש מלא וי"ח בחסר) והן למ"ד שעונה בינונית היא יום ל"א (י"ח בחדש מלא). ולכאורה יוקשה לרש"י שגם בוסת קבוע חוששת לעונה בינונית (כקושיית הכרתי ופלתי סקט"ו ד"ה ועוד ראיה ברורה לרש"י). אלא ודאי ס"ל לרש"י שעונה בינונית הוא רק לענין בדיקה ולא לענין פרישה (דמיירי ביה ברייתא).
28. כח. פ"ה ה"ה.
29. כט. וסובר שדין עונה בינונית הוא רק לאשה שאין לה וסת, מ"מ יש להוכיח שלדעתו עונה בינונית היא רק לענין בדיקה ותביעה, שהרי הרמב"ן מודה לרש"י שאם כו'.
30. ל. בשבועות שם, ובחידושיו נדה שם, בשם הרמב"[ן]. וכ"ה בחידושי הרמב"ן שם.
31. לא. פ"ה ה"ה.
32. לב. לפירוש הראב"ד שהובא ברמב"ן ור"ן שם, שלדעת רבה בר בר חנה אין צריך בדיקה אחר הוסת, ודלא קיי"ל כוותיה אלא כרבי יוחנן שם שצריך בדיקה אחר הוסת, ושלפי זה אין לחוש לעונה בינונית ביש לה וסת.
33. לג. הרי שעונה בינונית הוא רק לענין בדיקה ותביעה.
34. לד. שער ב (ז, א).
35. לה. שם (דלא ס"ל דין עונה בינונית, ועונה שבגמרא טו, א מיירי בוסת קבוע).
36. לו. שער ג (טו, א) דמיירי בעונה בינונית (כרמב"ן, אלא שלהרמב"ן היא רק לענין בדיקה, ולרשב"א גם לענין פרישה).
37. לז. טו, א ד"ה בתוך (דמיירי בעונה בינונית).
38. לח. ואילו הרשב"א חלוק עליו בפרט זה, כמבואר לעיל.
39. לט. סי' קיד.
40. מ. שצויינו כאן בפנים.
41. מא. יב, ב ד"ה מי.
42. מב. רש"י שם (טו, א).
43. מג. אלא ביום כ"א. וראה גם חוות דעת ס"ק יב.
44. מד. של טומאה.
45. מה. כי הם לא חלוקים לענין מספר הימים של עונה בינונית (אלא לענין הגירסא בגמרא אם זה כ' או כ"ג ימי טהרה, ותלוי בג' ימי זיבה אם נכללים בימי טומאה).
46. מו. דס"ל שעונה בינונית ביום הל'.
47. מז. ראה כרתי ופלתי ס"ק טו ד"ה והנה. סוגה בשושנים סי' ד ס"ק א.
48. מח. שבועות (ה, א) ד"ה וגרסי'.
49. מט. פ"ד ה"ט.
50. נ. בבעלי הנפש שער תיקון הוסתות.
51. נא. בדק הבית (ז, א), וכדלעיל.
52. נב. ובפנים מציין גם לתוס' (שם).
53. נג. תורת הבית הארוך שער ג (טו, א). וכדלעיל (ד"ה אבל).
54. נד. סי' קפד סי"ב וסי' קפט ס"א, וכדלעיל שם.
55. נה. כדלעיל סי' קפד סוף ס"ק ה.
56. נו. הל' נדה פ"ה, שהשמיט עונה בינונית, וכדלעיל.
57. נז. לענין פרישה בעונה בינונית.
58. נח. וכ"ה לקמן ס"ק מב. וראה כללי הפוסקים וההוראה כלל רמז.
59. נט. בטור שם העתיק לשון הרמב"ן (שם הכ"ב) לענין המשיכה ראייתה כמה ימים, אף דלא קיי"ל כוותי' בזה (ראה ב"י שם ד"ה ומיהו כבר נתבאר), וכדלעיל סי' קפד ס"ו.
60. ס. שהעתיק לשונו גם לענין עונה בינונית, אף דלא ס"ל כוותיה.
61. סא. לקמן סי"ג, שהעתיק לשון הרמב"ן, בהשמטת דין עונה בינונית, אף שלא ס"ל כוותיה בזה.
62. סב. דרכי משה הארוך אות ו (שצריכה לחוש אף לעונה בינונית).
63. סג. ס"ק מב.