[ז]
[ז] נבילה. משום ושט נקט נבילהיח אבל בתורבץ אינה אלא טריפה לדברי הכל שהשחיטה מועלת לטהרה מידי נבלהיט הואיל והנקב הוא במקום שאינו ראוי לשחיטה דהיינו תורבץ כדלעיל סי' כ'כ ומקום שחיטה לא איתרע כלל. והב"י בשו"ע לא דקדק בזה משום דבזמן הזה ליכא נפקא מינה כל כך בין טריפה לנבילה מחייםכא. דנקובת הושט היא נבילה מחיים להרמב"םכב וסייעתו כדלעיל סי' כ"זכג. דבין טריפה לנבילה אחר שחיטה ומחיים לא היתה טריפה איכא נפקא מינה בזמן הזה לענין חלב וביצים כדלעיל סי' כ"ד סעיף ט"ו בהג"ה. אבל נבילה מחיים החלב והביצים אסורים כמו בטרפה דביצתה אסורה מפני שגדלה באיסור וגם נבילה מחיים יכולה לגדל הביצים מאחר שהיא כחיה לכל דבר כמו שנתבאר לעיל סוף סי' כ"וכד. וכן יכול להיות בה שבר אל שבר יחדיו ידובקו כמו שנתבאר לעיל סימן ל"בכה (עיין מ"ש לקמן סי' פ"וכו). אך האחרונים כתבו עוד נפקא מינה בין טריפה לנבילהכז לענין אותו ואת בנו שכל שאין השחיטה מועלת בה לטהרה מידי נבילה לאו שמה שחיטה ומותר לשחוט בנה אחריה כדלעיל סי' ט"זכח. ועוד נפקא מינה לענין חשוד דלקמן סי' קי"טכט דחשוד על הטריפה אינו חשוד על הנבילה שחמורה ממנה והחשוד על הנבילה כל שכן שחשוד על הטריפה עיין מה שנתבאר לעיל סימן ב'ל.
ועיין מה שנתבאר סוף סי' כ"ולא דיש אומריםלב דנקובת הוושט עצמו גם כן אינה אלא טרפה לבדה ולא נבילה אפילו אחר שחיטה. ויש לחוש לדבריהם להחמיר בשל תורה לענין אותו ואת בנולג. ומיהו הא דנקובת התורבץ אינה אלא טריפה לדברי הכל ולא נבילה אפילו אחר שחיטה היינו דוקא בניקב או אפילו נחתך מיעוטו אבל אם נחתך רובו תלוי בפלוגתא דלעיל סימן כ"ולד. ויש להחמיר בשל תורהלה כמו שנתבאר שם. ואפילו נחתך הושט עצמו ברובו אם חזר ושחטו בהכשר למעלה ממקום חתך הראשון אפשר דשחיטתו מוציאתו מידי נבילה ואזלינן לחומרא כמו שנתבאר שם:
הערות
- יח. פר"ח ס"ק ה.
- יט. ש"ך ס"ק ה. פר"ח שם.
- כ. סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ב. שמלה חדשה שם ס"ו.
- כא. פר"ח שם.
- כב. פ"ג הי"ט.
- כג. סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה בנו"כ שם שדנו בנפק"מ שבין טריפה לנבלה.
- כד. סיום סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה דרישה סוס"י כז, וט"ז שם בשם אחיו, ונקודת הכסף שם, שנפק"מ לענין ביצת טריפה שהיא מדאורייתא וביצת נבלה שהיא מדרבנן. אמנם בפרי מגדים כאן שפ"ד ס"ק ד, ובפתיחה להל' שחיטה השורש הג' ד"ה אמנם בנפק"מ הו', מסיק שגם ביצת נבלה מחיים היא מדאורייתא. וראה פסקי אדה"ז ע' 85.
- כה. בחלק שהגיע לידינו לא נזכר שמועיל לענין נבלה (בנשברה המפרקת כו', שהיא טרפה מחיים, כדלעיל שם ס"ק ג), רק לענין טריפה (ראה שם ס"ק ג וס"ק ח).
- כו. סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ג (שספק ביצת טריפה אסורה וספק ביצת נבלה מותרת). ט"ז שם ס"ק ח (שביצת טריפה מדאורייתא וביצת נבלה מדרבנן). שו"ע שם ס"ט (שהטריפה יכולה לגדל ביצים אבל לא לטעון פעם אחרת).
- כז. בסוס"י כז, בנוסף לענין ביצים שנתבאר לעיל, כתבו נפק"מ גם לענין אותו ואת בנו (דרישה וב"ח ונקודת הכסף) ולענין חשוד (נקודת הכסף, ופר"ח כאן ס"ק ה, ושמלה חדשה סי' כ ס"ו). וראה חקרי הלכות ח"ב ו, ב.
- כח. סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ט.
- כט. סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ד-ה.
- ל. קו"א ס"ק יג.
- לא. סיום סימן זה לא הגיע לידינו. וכן צוין לשם לענין זה לקמן ס"ק כג (ד"ה וחילוק זה). וראה פס"ד צ"צ נט, א. שם סא, ג (בקו"א). שו"ת צ"צ סי' כג אות ב.
- לב. תוס' מב, א ד"ה אלו (ראה גם לקמן סי' לג ס"ק כג ד"ה ושיטה רביעית). רא"ש פ"ב סי' ו בשם ר"ת. מהרש"א בכורות כ, ב ד"ה בא"ד משמע. וראה פרי מגדים שפ"ד ס"ק ה. שו"ת צ"צ סי' א אות א. סי' כג אות ב-ג. חידושי צ"צ קסג, ד-קסד, א. ודעה הא' (דהוי נבלה) ראה גם לקמן ס"ק יב (ד"ה ומיהו להמפרשים) וס"ק כג (ד"ה ושיטה שלישית).
- לג. ראה לעיל סי' כה ס"ק ב (גם לענין כיסוי הדם).
- לד. ראה צ"צ שם ושם, ובדף סח, ג. ובמה שצויין לעיל שם בסוף הסימן.
- לה. ראה פס"ד סא, ג בקו"א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 2 עמודים.
- שולחן ערוך (א) מאותו ספר בכורות דף כ
- שו"ת ד בכורות דף ך