ח
ח מצא פת בביתו בפסחעז ואינו יודע אם חמץ או מצה הרי הוא מותר אפילו באכילה שבודאי מצה היאעח שהרי בדק כל הבית קודם הפסח וביער כל החמץ שהיה בועט ואפילו מצא פת זו בגומא או בחור אין חוששין שמא לא ראה אותה בשעת הבדיקה שמן הסתם בדק כדינו בחורין ובסדקיםפ כמו שנתבאר בסי' תל"גפא ע"ש במה דברים אמורים כשהגומא היא מגולה שבודאי ראה אותה כשבדק ומן הסתם בדק בתוכה אבל אם מצא פת בגומא שאינו נראית לכל כגון שמצא בחריץ שבשולי התיבה והיא מכוסה בקרשי שולי התיבה ואין נראה לכל שיש שם חריץ יש לחוש שמא פת זו היא חמץפב וחייב לבערו מן העולם מיד.
ואפילו מצא פת באמצע הבית אלא שהיא מעופשת אם היא בענין שאי אפשר לה להתעפש משנכנס הפסח (או משעה שאפה מצות בזמן הזה שאופין קודם הפסח) הרי ניכר הדבר שבודאי היא של חמץ וחייב לבערה מיד אבל אם עברו כל כך מימי הפסח (או משעה שאפה המצות) בענין שיש לתלות שנתעפשה בשהייתה משנכנס הפסח (או משעה שאפה המצות) עד עתה תולין להקל ומותרת אפילו באכילהפג כיון שבדק את הבית קודם הפסחפד ואם נוהגין באותו בית לאפות בפסח פת חמה בכל יום תולין להקל אפילו אם פת זו שמצא היא מעופשת הרבה שאנו אומרים פת חמה אפה בכל יום ויום והניח פת החמה על פת זו שמצא ולכך הרבתה להתעפשפה:
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 2 עמודים.