ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות שבתרנב מלאכות המותרים והאסורים להתחיל בערב שבת כדי שיהיו נגמרים בשבת ובו כ' סעיפים:יז

יז

במקור חיפוש חדש

יז לא יצא אדם לרשות הרבים סמוך לחשכה^קמא וחפץ בידו^קמב גזירה שמא ישכח להסיר החפץ מידו להצניעו עד לאחר שחשכה ואז יזכור שהחפץ בידו וישכח שהוא שבת ויצא ג"כ עם החפץ מרשות היחיד לרשות הרבים או יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים או יכניסנו מרשות הרבים לרשות היחיד אבל אם לא היה נזכר מהחפץ משחשכה לא היה עובר על איסור של תורה^קמג שלא אסרה תורה אלא מלאכת מחשבת^קמד דהיינו שהוא מחשב ומתכוין לעשיית מלאכה ושגגתו שמביא עליה חטאת היא שאינו יודע שהיום שבת או שאינו יודע שמלאכה זו אסורה^קמה:

הערות

קמא. משנה יא , א. טור ושו”ע ס"ו.
קמב. גמרא יא, ב לר"מ (דפסקינן כוותיה לקמן סי' שא ס"ט) ולרבא (דפסקינן כוותיה לקמן סי' שנ ס"ב). רמב"ם פי"ט הכ"ו. שו"ע ס"ו. בלוח התיקון להוצאת זיטאמיר נרשם כאן: נ"ב, עי' שלטי הגיבורים (ה, א אות ג) והגהות אשרי (פ"א סי' כז, דהיינו דוקא באוחזו בידו, משא"כ כשתחוב בבגדו פטור, כדלקמן סי' שא ריש ס"ד, ולא גזרינן גזירה לגזירה) ועי' סוס"י זה (ס"כ ובקו"א שם ס"ק יד, שאין זה גזירה כלל אלא ספק גמור כו' כיון שרגיל בזה) ובפ"מ שם (אשל אברהם ס"ק כג), ועי' לקמן סי' שג סכ"ג (ואין זו גזירה לגזירה שהדבר קרוב לודאי שכשירצה לצאת לרה"ר ישכח להסיר התכשיטין מעליו).
קמג. תוס' יא, א ד"ה שמא ישכח. מ"א סוס"ק כד.
קמד. ב"ק כו, ב. תוס' שם. רמב"ם פ"א ה"ט.
קמה. משנה סז, ב. רמב"ם הל' שגגות פ"ז ה"ב-ג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.