ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"עספר המאמרים<h1>תרצ"ב-תרצ"ג</h1><h2>תרצ"ג</h2><h3>בס"ד ש"פ בראשית רצ"ג</h3>תקי

תקי

בעבודה דבלילה צריכי' שימור יותר, ועם היות דהן אמת דאדם מועד לעולם בין ער ובין ישן³⁹, דמועד הו"ע ההזהרה כמו והועד בבעליו⁴⁰, ומ"מ הנה ביום הרי בנקל יותר לגרש מח"ז והרהור, ומכש"כ שאינו בא ח"ו לידי פועל רע אפי' באונס, אבל בלילה א"א כ"כ לגרש ההרהורי' דחלומו' ור"ל יכול לפעול כו', ולזאת הנה תרעין דג"ע אסתימו בלילא שהשפע הפנימיות לא יומשך ח"ו למקום שאינו ראוי.

קיצור. יבאר כי חומה הוא הגבלת פנימית שטח העיר, ברוחניות הוא פנימיות האור דרגות בקדושת הקדושה, קדש הקדשים היכל וכו' וירושלי' עד החומה, טבור העיר מקום המובחר ומשם מתפשט לארבע פנותי', מקום המקדש הוא שער השמים לכל מיני שפע, ולע"ש ע"י הפסק החומה, יום גילוי זמן העבודה והשפעה, לילה זמן גניבה וצריכה שימור, וכן ברוחניות.

ענינים. י דרגות בקדושת הקדושה. יא מקדש שער השמים להשפעה. יב יום, א) גילוי, ב) זמן העבודה, ג) השפעה. יג לילה, א) זמן גניבה, ב) צריכה שימור, ג) תרעין דג"ע סגורים, ד) הרהורים פועלים.

ד) והענין הוא דגם בבחי' הפנימי' יכול להיות שיומשך למקום שאינו ראוי, וכנוסח הוידוי בסדר הנזיפה⁴¹ שמתודה דאשם בתורה בגד באחדות פגם בספירות ובמקדש, והמים היוצאים מבית ד' הוליך אותם למקום הטומאה, ופגם בכל כ"ז אותיות הקדושים, והגביר את החיצונים⁴². הרי דגם בחי' הפנימי' יכול להיות נמשך למקום שאינו ראוי, והיינו דלבד זאת שיש עניני טעות בעבודה, וכמו דיש כאלו אשר בקרבם לגשת אל הקדש לעבוד את ה' בתורה ועבודה, וידוע דהעבודה האמיתית צריכה להיות בסדר דוקא, וראשית העבודה היא להאיר מקום מעמדו ולבקר מצבו באשר הוא, וכאשר מתבונני' בזה בהעמקת הדעת אדעתי' דנפשי' שהענין נוגע להם מאד, וכאשר ידע אינש בנפשי' בפרטי מגרעות וחסרוני נפשו, הרי נופלים בעצבות ומרה שחורה ופועל בהם נמיכת רוח ועצלות, דבאמת הנה העצבות וכו' זהו קלי' שמכסה על האמת, ועל הרוב הוא עצת היצר שדרכו להשפיל את האדם, ולומר לו אתה איש פשוט, ואינו שייך ללימוד סוגיא עמוקה, דכוונתו בזה הוא להרחיקו מלימוד התורה, וכן לבלבלו מעניני עבודה, והן אמת דלאחר שהאדם מתבונן במעמדו ומצבו, הרי בהכרח שנפעל בו נמיכת רוח בראותו שפלותו בטמטום המוח ופחיתותו בטמטום הלב, אמנם הנה זה גופא צ"ל בדרך

הערות

39. משנה ב"ק כו, סע"א. וראה המשך תער"ב ח"א ע' צא.
40. משפטים כא, כט.
41. "סדר הנזיפה נמצא בסדורים ישנים גם בסדור שער השמים משל"ה" (שער הכולל פמ"א ס"ד). והובא בספר קב הישר פל"ג בשם כתבי האריז"ל. הנוסח נדפס בסידור אדמו"ר הזקן "סדר התרת נדרים"* (ולפי מנהג חב"ד "אין אומרים סדר נזיפה" - ספר המנהגים-מנהגי חב"ד ע' 60). ------------------------------------------------ *) וראה תו"א ס"פ נח (יא, ב).
42. ע"כ סדר הנזיפה בשינוי לשון.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.