נב

יורד מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט²⁴⁹, דזהו תכלית ירידת הנשמה למטה, וכנ"ל בענין אהוי"ר המגולים בהתגלות הלב, שזהו הכוונה העליונה, לפי שהוא בקירוב אל הנה"ט דגם הוא יכול להתעורר באהבה לד', ועוד כי האהוי"ר בהתגלות הלב הנה אח"כ הרי העבודה היא להיות כל מעשיו לש"ש, וכ"ז הוא לפי שתכלית ועיקר ירידת הנשמה למטה הוא בשביל לברר את הנה"ב. והענין הוא דהנה כתיב²⁵⁰ גם את זה לעומת זה עשה אלקים, דהנה"א והנה"ב עם היות שהם חלוקים בעצם מהותם, ולכן זה נקרא אדם, וזה נקרא בהמה, ומ"מ ה"ה משתוים בציורם, דכמו שבהנה"א הרי יש בו חו"ב שהם השכלות והשגות אלקית, ומדות קדושים שמולידים אהוי"ר, וגם לבושים קדושים שהם המחדו"מ שהן האותיות דתורה ותפלה וכוונת הלב בהרהורי תשובה שהן מעשה בפועל, וכמא'²⁵¹ מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה, ונת"ל²⁵² דבמח' גופא הרי יש בה מחדו"מ, דהרהור הוא המעשה שבמח', דזהו כללות הציור דהנה"א, הנה כמו"כ הוא בהנה"ב דיש בו ג"כ ציור קומה שלם, דמוחין ומדות והלבושי' דמחדו"מ, והגם דכללות מהותו הוא בהמי, ומ"מ הרי יש בו שכל ומדות, רק דשכלו ומדותיו רעים, וכן המחדו"מ שלו הן לא לד' המה, שהן רק רע ולא טוב כלל, וכמו להתחכם לרעה ולהרע, וכמו שאנו רואין במוחש דישנם כאלו ר"ל, אשר כל מעינם הוא לחשוב מחשבות איך להרע, ויא צוא מאַכין שלעכט און טוט ויי, והגם שהם בעצמם אינם פועלי הרע בפועל, אלא שהם מתחכמי' להמציא כל מיני רע ביסורי הגוף והנפש, וישנם כאלו ר"ל אשר ענינם להתחכם לעשות רע בפועל, וכמ"ש²⁵³ הבה נתחכמה לו, שזהו ההתחכמות²⁵⁴ דלעו"ז איך לצוד את הנה"א ולהביאו לידי רע ח"ו, וכמ"ש²⁵⁵ חכמים המה להרע, ובהנה"ב בד"פ הוא ההתחכמות|254, איך לבוא לידי איזה דבר תאוה וחמדה, דאין היצה"ר שולט אלא במה שעיניו רואות²⁵⁶, וזהו ההתחכמות של היצה"ר לצייר ציורים רעים כאילו הדבר לנגד עיניו, ולהחטיא את האדם, וכן כל התחכמותו בהשכלותיו והשגותיו הוא להשכיל ולהשיג את הטוב של הדברים הגשמים, ויא גשמיות איז גוט און גישמאַק, ואָס פון דיא השכלות און השגות הרי נולד בלבו המדות רעות להתמשך אחרי תאוות רעות, שהמדות רעות הם מקור למחשבות רעות במחשבות זרות, דפי' מחשבה זרה מה שבאמת ענין זה מצ"ע הוא זר לו, שאינו לפי ערך מהותו כלל, ורק שהיצה"ר מביאו למח"ז והרהורים רעים ובדיבורים של הוללות ופריקות עול, וכן במעשה שנמשך אחרי שרירות לבו, וע"ז הוא שצריך להיות מלחמת האדם ללחום עם הנה"ב,