תק

וטעם הדבר הוא לפי שנתעמם ונחלש אצלם ההרגש פנימי, באַ זיי איז פאַרטעמפּט און אָפּגישוואַכט גיוואָהרין דער געפיל פון איידעלקייט, הבא בסיבת המשיכתם אחרי תענוגים בשרים שזה מעבה אותם כ"כ עד שנשכח מאתם כל ענין הרוחני, וכל ענינם הוא בתאות והנאות גופנים.

קיצור. יבאר דהעדר ההתעסקות בתורה גורם ירידה כללית בכל סוגי בנ"א, א) אוהבי תו' מקיימי מצוה, בהעדר הלימוד מתגשמי', ב) קשי עורף ומכבדי תו' ויש להם רגש טוב, ובהעדר הלימוד מתעבים, ג) מתעוררי' לטוב רק בזמנים ידועים בלבד, ד) ההתעוררות חולפת מהרה.

ענינים. י העדר הלימוד גורם התעבות. יא דרגות בי"ש טבעי, א) בינונים בהשגתן ומדותיהם, ועם רגש טוב, ב) קשי עורף ובעלי רגש, ג) רגשן זמני, ד) מתרגש ושוכח.

ה) והנה יש כאלו שהגם שהם נמשכים אחרי החיים הבשרים בתענוגים שונים ובכ"ז הרי לעת מן העתים באים להתקרב לת"ח, והגם דגם בבואם ה"ה רחוקים מכל רגש רוחני, והם בתכלית הקרירות ביותר, מ"מ הנה בפנימיות לבבם יש להם רגש של יוקר, עס איז באַ זיי פראַן אַ גיפיל צוא איידעלקייט פון תורה ויר"ש ומכבדים בני תורה ובעלי מדות טובות, וישנם כאלו שהם קשורים בכל מיני רע והם שונאים לתורה ויראת שמים ומבזים את הת"ח ויראי אלקים, ויש כאלו אשר הם בעצם מהותם באשר הם היו יכולים להיות באופן אחר לגמרי והיו יכולים להתקרב לבני תורה ויראת שמים, כי בפנימיותם הם מחבבים בני תורה ומייקרים בשומרי מצוה ורק להיותם בסביבה לא טובה, וכמאמר¹⁸ הרבה חברים רעים עושים, ומזמן לזמן ה"ה מתרחקים מהתומ"צ ויורדים ר"ל מדחי אל דחי עד שנעשים מנגדים אל התומ"צ ושונאים ורודפים את הבני תורה ויראי אלקים, ועולבים את התורה בעזות וחוצפה, ואחר כ"ז אומר רבינו נ"ע¹⁹ ספי"א דגם רשע ורע לו שהרע שבנפשו הוא לבדו נשאר בקרבו, ומפני המשכתו אחרי הענינים הגשמים והחומרים גבר כ"כ על הטוב עד אשר נסתלק ונשאר הרע לבדו המושל ושולט בהגוף ומנהיגו כרצונו בכל מיני רע, ובכ"ז הנה מחסד ה' הוא שהטוב נשאר עומד בבחי' מקיף עליו מלמעלה, ובזה יש חלוקים אם הוא נשאר במקיף הקרוב, או הוא רק במקיף הרחוק, אבל לא נסתלק הטוב לגמרי, ולזאת הנה גם מי שהוא ר"ל רחוק לגמרי מתומ"צ וירד ר"ל בתכלית הפחיתות והשפלות בכל מיני רע נגד התומ"צ מ"מ הנה גם הוא יכול להתקרב אל ד' ע"י תשובה מעומקא דליבא. והנה כל הירידות האלו בחלוקי דרגות בני אדם הנ"ל הסיבה לזה הוא העדר ההתעסקות בתורה, ואם הי' ענין ההתעסקות בתורה כדבעי למהווי לא הי' ירידות ושפלות כזו. דהנה לכאורה א"מ מהו התועלת של הב"ק המכריז ואומר אוי להם לבריות מעלבונה של תורה, דהרי עיקר ענינו הוא