נו

והיינו כי כשמונים ע"ס בבחי' פנימיות אזי אין הכתר נמנה כי פנימי' הכתר שהוא בחי' החפץ פנימי' הרצון אינו בכלל ספירה כלל ואז בחי' חכמה היא ראשונה שבי"ס כי היא ראשונה בבחי' י"ס פנימי' ונמנה הדעת במקום הכתר כו', וכשמונים ע"ס בבחי' חיצוניות אזי נמנה הכתר והיינו בחי' הרצון שהוא חיצוניות הכתר ומ"מ הוא ראשון ואחריו החכמה כו' ומטעם הנ"ל.

ובזה מובן הטעם מה שבמצות נטילת לולב שהכוונה להמשיך בהם בחי' הביטול בחי' הדעת כו', הוא בד' מינים גשמיים שיש בהם בחי' האין ולא ע"י ביטול רוחני כו', כי כל המשכות אור חדש הוא מכתר ובשבעה ימי הסוכות שצריך להמשיך בחי' הדעת מחדש אף גם שההמשכה הוא רק מבחי' אצי' מבחי' חכמה כו', אבל מ"מ צ"ל ג"כ המשכת אור חדש מכתר כי א"א להיות המשכה זו מן החכמה והדעת למטה אם לא ע"י שמתחלה יומשך תוס' הארה חדשה מן המקור שהוא הכתר בחכמה עד"מ הנהר כשרוצים להמשיך מימיו אנה ואנה בריחוק מקום יותר כשיעור התמשכותם תמיד אזי מתחלה צריך לחפור בעומק שלו שהוא מקורו להרחיבו יותר את הנהר בעצמותו ואז יהי' התפשטותו ג"כ מגעת להלאה יותר כו'. (ועוד²¹ כי הרי הדעת הוא חיצוניות הכתר א"כ כדי שיומשך בחי' הדעת צ"ל מתחילה ההמשכה מבחי' כתר) וההמשכה מכתר הוא דוקא ע"י גשמיות שנלקחים מכתר כנ"ל משא"כ ע"י רוחניות א"א להמשיך משם כלל כי מקור כל השתלשלות והתהוות הרוחניות הוא מחכמה בלבד כנ"ל. וכן מצות סוכה הוא דוקא ע"י סכך גשמי כו', כי בחי' סוכות הוא פנימי' בינה והוא בחי' א' עם יוכ"פ שהוא בחי' תשו"ע שהוא בחי' בינה כנ"ל, ולכן נעשה בבחי' סכך ומקיף מלמעלה כי אינו יכול להתלבש בבחי' פנימיות ולכך חמתה²² מרובה מצילתה פסולה כי בסוכות הוא ההמשכה מבחי' שלמעלה מן החמ"ה שהחמה היא ההארה המאירה בגילוי ובבחי' פנימיות אבל בסוכות הוא ההמשכה מבחי' מקיפים והיינו ענין הצל שהוא בחי' מקיף והוא בחי' חשך שלמעלה מהאור כמ"ש ישת²³ חושך סתרו וכתי' חשכת מים כו', וכן במשנה כמראה²⁴ חמה העמוקה מהצל הרי שצל הוא למעלה מהחכמה, והוא מבחי' פנימיות בינה הנ"ל, הנק' רקיע השמיני כו' כמ"ש במ"א באריכות. וא"א להיות המשכה זו כ"א ע"י מעשה גשמיות בסכך גשמי דוקא, וכן ביוכ"פ בהעלאת עשן מסממני קטרת הגשמיים כו', כי הגשמיות נעלית יותר ובו ועל ידו הוא שנמשך הארת הכתר כו'.

ג) ועתה יובן ג"כ שרש ענין התורה²⁵ שנק' שלום בפמשמ"ע ובפמשמ"ט כו', כי הנה באמת כל דבר כלול ומורכב מב' מיני חיות שנמשכים מסובב וממלא, וכמו עד"מ האדם גופו שהוא גשמי חיותו מבחי' סוכ"ע כנ"ל, ונפשו החיונית