תשיט

ווי"ן כו' וזהו פי' קדוש⁴⁶ יהי' גדל פרע שער ראשו שזהו הקדושה בהמשכת השערו' וכמ"ש ושער⁴⁷ רישי' כעמר נקי וכמ"ש הפייטן כו'.

וביאור ענין השערו' ידוע שהוא רק בחי' הצומח שיש בכתר והדוגמא לזה יובן למטה מן הכתר כמו בחכמה שיש בה בחי' צומח להצמיח המדות אוי"ר כמ"ש לפי⁴⁸ שכלו יהולל איש שבקטן המדו' קטני' לפי ערך קטנו' השכל וכשנגדל השכל נגדלים המדות עמו ונק' גידול המדו' בשכל בבחי' צומח בלבד כי הרי המדו' כלולים בשכל בהעלם במהות אחר מכמו שהן בהתגלות בלב ונק' מדות שבשכל ושם צומחי' מעט מעט כפי ערך גידול השכל אע"פ שאין להן ערך עם מהות השכל עצמו כו' וכך יובן גם בבחי' חכמה שבכתר הנק' ח"ס דא"א שיש מדות כלולי' בו בהעלם ונגדלי' <שנט>

עמו כפי ערך גידול כח ח"ס וצומחין בו מעט מעט ואח"כ בוקעין ויוצאי' בהתגלות והן י"ג מדות הרחמי' רחום וחנון כו' שיוצאי' בבחי' צומח בשערות די"ג תקונין כידוע אך שמדות הללו הם מדות גדולים לפי ערך גדלות חכמה שבכתר כידוע וע"כ נקראו בשם י"ג מדות הרחמים כו' וכמ"ש במ"א וד"ל.

וזהו ענין קדוש בוי"ו ומה שאומרי' המלך הקדוש הוא להמשיך מקדש העליון שלמעלה מקדוש זה והיינו מבחי' פנימי' אור הכתר שבו יאיר אור מל' דא"ס או בחי' מל' דא"ק כי הנה ידוע דהכתר⁴⁹ נק' בחי' ממוצע בכלל בין עצמו' אור א"ס לנאצלי' ויש בו מבחי' האחרונה שבמאציל והוא הנק' בחי' מל' דא"ק כו' וגם הוא ראש ושרש לנאצלי' שלמטה במדרגה מבחי' מל' דא"ק ואמנם מבחי' מל' דא"ק הוא שנעשה כתר לאצי' ונחלק לב' פרצופי' אח"כ בכלל ע"י וא"א כנ"ל ובודאי מה שהוא בחי' מקבל לגבי עצמו' המאציל גבוה הרבה במדרגה ממה שנעשה ראש ומשפיע לנאצלי' כידוע⁵⁰ בפי' אמת ואמונה כל זאת וקיים עלינו כו'.

וזהו ג"כ ז"פ⁵¹ כי ה' הוא האלקי' לפי שאלקי' שלמעלה גבוה מהוי' שנעשה למטה כו' והנה ידוע דשרש כללו' נ"י הוא מבחי' מל' דאצי' כמאמר המשנה כל⁵² ישראל בני מלכי"ם הם פי' מבחי' מלכו' העליונ' והיינו ע"י קבלת מ"ש כמ"ש שום⁵³ תשים עליך מלך כו' והרי ידוע דנעוץ⁵⁴ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן כידוע בפי'