ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתר"ם ח"בהנחות מכ"ק אדמו"ר מהורש"בלכל תכלה ראיתי קץתשלג

תשלג

האור ג"כ א"ס, וביאור הענין הנה צ"ל מ"ש בידיעת עצמותו יודע את התורה מהו"ע ידיעת עצמותו, אך הנה משל מכוון א"א למצוא לזה שכל משל שיאמר עליו ה"ז ממציאות דבר מוגבל וא"ס הוא בבע"ג, אך לקרב אל השכל יובן עד"מ מי שהוא לומד דבר הלכה עד"מ שנים אוחזים בטלית38 ומשכיל בה השכלות וכמה סברות ויוצא לו מזה איזה פס"ד, הרי מושג אצלו השכל בטוב, ואינו מגלה השכל לזולתו, וכן עד"מ מי שיש לו אוצר ואינו מגלה לשום אדם, אך הוא בעצמו יודע מהאוצר ויכול למנות אותו וכן השכל ה"ה יכול למדוד אותו כמה הוא יודע בהשכל ואיזה פס"ד יוצא ממנו אך אינו מגלה ההלכה או השו"ת לזולתו מצד הטעם הכמוס שיש לו וכמו שיש מחברים שהמציאו שאלה מעצמם39 כדי שלא יתוודע אך זה גופא שאינו רוצה לגלות שהוא מצד הטעם הכמוס שיש לו ה"ז ג"כ מושג אלא שהוא כמוס לזולתו. אבל מי שהוא חכם ולומד איזה דבר הלכה ויודע דבהלכה זו יש ריבוי עומק מאד אך א"י מה הוא ולמד עוד הפעם ועדיין א"י אבל זה בלתי ספק אצלו שיש כאן השכלה עמוקה, דאדם פשוט כשילמוד לא ידע כלל שיש כאן עמקות אבל חכם שלומד יודע שיש כאן ענין עמוק, הרי אינו שייך לומר ע"ז חכ' ידיעה מאחר שאינו משיג עדיין, מ"מ שם חכ' יקרא שהרי הוא יודע בודאי שיש כאן השכלה עמוקה (ה' וצ"ל דמאחר שיודע שיש כאן עומק יש בכוחות עצמיות שלו שיבין העומק הזה רק שעדיין לא בא לידי גילוי ע').

ולקרב אל השכל יותר יובן ממשארז"ל איזה חכם הרואה את הנולד40 ואין ר"ל שרואה מה שנולד כבר, דלזה א"צ חכם וכל אדם יודע זאת, אלא ר"ל שרואה מה שנולד אחר כמה מאות שנים, דמי שאינו חכם לא יודע זאת אך הוא בחכמתו רואה ההנהגה איך שהוא עתה יודע שלאחר כמה יהי' כן, וזהו אומרו נולד כמו שא"א לידע צורת הבן שיולד אחר זמן כמו"כ א"א לידע מה שיהי' אח"ז רב, אבל מי שהוא חכם גדול יודע את הנולד ובלתי ספק אצלו שבודאי יהי' כן כאלו רואה מחר41 אך לא כל דבר אפשר לגלות ויש דברים שא"א לגלות אותם, אך כ"ז בשכל שחשב בו ויודע אותו אבל בדבר שלא חשב כלל אינו שייך שיודע את הנולד, מ"מ שואלים ממנו איזה ענין שיאמר לו מה שיצמח מזה, ולכאו' צ"ל אולי לא יודע כלל את הדבר הנולד, אך מפני שקנה לו שם חכים כבר במה שראו ממנו שבכמה דברים ראה את הנולד מה שא"כ בכח אחר זולתו הרי יודעין שהוא בעל כח כזה לידע את הנולד, לכן בלתי ספק לו דכשיספר לו ענינו יודע את הנולד מזה, וכ"ז לגבי זולתו, וכמו"כ לגבי עצמו כשהזולת מספר לו הענין עדיין אינו יודע את הנולד, דאפשר לידע רק אחר כשכבר יודע הענין אבל כשמספר לו עדיין אינו יודע את הענין וממילא אינו יודע את הנולד, ומ"מ ברור אצלו דכשיספר לו את הענין בשלימות יודע את הנולד, מפני שהוא יודע כוחות עצמיות שיש בו כח זה לידע את

הערות

  1. 38. שנים אוחזים בטלית : ראה משנה ב"מ ב, א.
  2. 39. שיש מחברים שהמציאו שאלה מעצמם : לדוגמא שו"ת תרומת הדשן — ראה שם הגדולים מערכת מהר"ר ישראל. . איסרלאן (אות תב).
  3. 40. איזה חכם. . הנולד : ראה תמיד לב, א.
  4. 41. רואה מחר : ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 5 עמודים.

  1. כתר שם טוב קו בבא מציעא ב, א
  2. תורת שמואל קסא מאותו ספר ב"מ ב, א
  3. תורת שמואל תשפה מאותו ספר ב"מ ב, א
  4. תורת שמואל רכו מאותו ספר ב"מ ב, א
  5. פלח הרמון תקכה ב"מ ב, א