ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתר"ם ח"אהנחותתכון תפלתיתלט

תלט

מ"מ הרי הוא התחדשות, כי המו"מ של אתמול כבר עבר וכלא הי' ולא ראה עדיין עולם ולא הי' עדיין משוקע בתאות ורצונות ובאמת הרי תפילה הוא ראשית כל העבודה האלקות¹¹² וכמ"ש ראשית עריסותיכם¹¹³ תתנו לכהן¹¹⁴, כהן הוא הקב"ה כמארז"ל אלקיכם כהן הוא¹¹⁵ וכמארז"ל על תפילתו שיהא סמוכה למטתו¹¹⁶ ואין זה חידוש, אבל מנחה כאשר האדם טרוד ומוטרד כל היום ויש לו יצה"ר המסית ומדיח וראה עולם עם תאוותיו והוא נפנה מכל ומתפלל מנחה ה"ז כמו התחדשות, והגם שבתפילה של שחרית הוא אריכות ההתבוננות ובמנחה אינו כ"א רק תפלה, מ"מ הרי מחמת זה עצמו התפלה של שחר אינו התחדשות מפני שאז הוא ברי' חדשה ואריכות ההתבוננות, ולכן אלי' לא נענה כ"א בתפלת המנחה. והענין דהנה אליהו אמר אם הוי' הוא האלקי'¹¹⁷ לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו וצ"ל האיך דומה¹¹⁸ אותם אליהו, אך הענין הוא דכמו שיש סטרא דקדושה כמו"כ יש סטרא דלעו"ז והם מתגברים להיות שוה עם הקדושה, ועיקר העבודה הוא דכמו שהוא שוה, ישבור אותה לגמרי ויוכלל בקדושה. וע"ד השני שעירים להוי' ולעזאזל שמצותם שיהי' שוים במראה בקומה ובדמים¹¹⁸ ומ"מ יהי' גורל של שם עולה בימין¹¹⁹. וזהו שאמר אליהו אם הוי' הוא האלקי' לכו אחריו ואם כו' שהחזיר אותם בתשובה לגמרי. ולכן אמרו ב"פ הוי' הוא האלקים¹²⁰ כי ע"י התשובה שלהם נמשך ב"פ אנכי שהם הב' חצאים שבכתר¹²¹. ולפ"ז צ"ל שפירש הפסוק לא כמו שפירשו המפרשים שתכון תפילתי כו' ומשאת כפי כו' הם שני דברים, כ"א שהוא ענין אחד, קטורת עם מנחה, דהנה עיקר מעלת הקטורת הוא מפני שהוא הבירור מלעו"ז כי בקטורת הי' י"א סממנים¹²² שהוא כנגד י"א¹²⁶ כתרין¹²³ דמסאבותא¹²⁵ שהם י"א¹²⁷ ארורים¹²⁴, וע"י בירור הקטורת עולה ריח

הערות

112. האלקות : כנצ"ל: האלקית.
113. ראשית עריסותיכם תתנו לכהן : שלח טו, כ [ושם: ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה]. כא [ושם: מראשית עריסותיכם תתנו לה' תרומה]. ראה ג"כ אג"ק כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ב ע' תקמח.
114. תתנו לכהן : ראה רמב"ם הל' בכורים פ"א ופ"ה. ובסהמ"צ מ"ע קל"ג.
115. אלקיכם כהן הוא : סנהדרין לט, א.
116. תפלתו. . למטתו : ראה ברכות ה, ב.
117. אם הוי' הוא האלקי' : מלכים-א יח, כא [בהוספת תיבת: הוא, וכ"ה גם בסמוך].
118. דומה : כ"ה בהכת"י.
118. השני שעירים. . במראה בקומה ובדמים : אחרי טז, ה ואילך. ראה משנה רפ"ה דיומא סב, א.
119. גורל של שם עולה בימין : ראה משנה רפ"ד דיומא לט, א. שם ב.
120. ב"פ הוי' הוא האלקים : מלכים-א יח, לט. ראה לקו"ת ש"ש סה, ב.
121. ב"פ אנכי. . שבכתר : ישעי' מג, כה. ראה לקו"ת שה"ש לה, סע"ג.
122. בקטרת הי' י"א סממנים : ראה תשא ל, לד. כריתות ו, א.
126. כתרין דמסאבותא : ראה זהר סבא משפטים צד, ב. שמיני מא, ב. אחרי ע, א. אד"ר נשא קמג, סע"א וריש ע"ב.
123. בקטרת הי' י"א סממנים. . כנגד י"א כתרין : ראה ע"ח שבהערה הבאה. תו"א תולדות כ, ב. לקו"ת נשא כב, ד. המשך תער"ב ח"א ע' תכד.
125. י"א כתרין דמסאבותא : ראהד) ע"ח שם. פע"ח שער הקדישים ש"ו, פ"ד. עמה"מ שער עולם התהו ש"ו, פ"ה. מאמר ד"ה הללו את ה' כל גוים (שבת חוהמ"ס) וד"ה ויתן לך (ש"פ תולדות) תשכ"ח.
127. י"א ארורים : תבוא כז, טו ואילך. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' שלד. הנסמן במאמרי אדה"א קונטרסים ע' שמב.
124. י"א סממנים. . י"א כתרין. . י"א ארורים : ראה ע"ח שער המלכים שי"א, פ"י.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.