98
שיחה א
א. בפרש"י ריש פרשתנו: שופטים ושוטרים שופטים דיינים הפוסקים את הדין, ושוטרים1 הרודין את העם אחר מצותן2 שמכין וכופתין במקל וברצועה עד שיקבל עליו את דין השופט.
וכתבו במפרשים3, ד"מה שהוסיף [רש"י, ששופטים הם דיינים] הפוסקים את הדין אע"ג דידוע שכל דיין פוסק את הדין כדי לבאר לך למה הוצרך לומר עוד שוטרים ולפיכך פירש שזה הדיין אינו עושה רק פסק הדין ותו לא דאינו כופה אותו, ושוטר הוא שכופה ורודהו לקיים מצות השופט".
אבל צ"ב4: גם ענינו של "שוטר" — ואפילו בשייכות למשפט — כבר ידוע5 לעיל בפ' דברים6 "ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים גו' ושוטרים לשבטיכם", והיינו שנוסף על מינוי ה"שופטים" ("אנשים חכמים גו'"), נתמנו גם "שוטרים לשבטיכם"7, וכפרש"י שם "ושוטרים מניתי עליכם לשבטיכם, אלו הכופתין והמכין ברצועה ע"פ הדיינין" — ומה טעם הוזקק רש"י לפרשו כאן עוד פעם?
וביותר תמוה — שדוקא כאן, בפעם השני', מאריך רש"י יותר מבפירושו בפ' דברים: שם כ' בקיצור "אלו הכופתין והמכין ברצועה ע"פ הדיינין", וכאן מוסיף: א) בתחילת הפירוש — "הרודין8 את העם" (שבפשטות כוונתו לפרש שתיבת "שוטר" כאן היא מלשון רדי'9). ב) ובסוף הפירוש — "עד שיקבל עליו את דין השופט".
גם יש כמה שינויים בלשון רש"י: (א) בפ' דברים כתב "ע"פ הדיינין", וכאן "אחר מצותן"10. (ב) בפ' דברים כתב "הכופתין והמכין", וכאן מהפך הסדר —
הערות
- 1. בדפוסי רש"י הנפוצים תיבת "ושוטרים" היא באותיות גדולות — ד"ה חדש. אבל לכאורה הוא טה"ד, והד"ה שבפרש"י הוא "שופטים ושוטרים", ואח"כ מפרש החילוק ביניהם — "שופטים דיינים כו' ושוטרים הרודין כו'".
- 2. בכמה כת"י רש"י שתח"י (וכן בדפוס שני) ליתא התיבות "את. . מצותן". וראה לקמן הערה 8, 10.
- 3. גו"א כאן. וראה דבק טוב, הואיל משה (באר היטב) ועוד כאן.
- 4. נוסף לזה שתי' הגו"א (בטעם שהוצרך רש"י לפרש "שופטים") אינו מובן, לכאורה, שהרי כיון שענין השופטים ידוע, הי' מספיק לכתוב רק הפירוש של "שוטרים" כדי להודיע מהי ההוספה ב"שוטרים" על "שופטים".
- 5. ועפ"ז נשלל לכאורה מ"ש במפרשים (דבק טוב. הואיל משה. שפ"ח. וראה באר מים חיים (לאחי המהר"ל)) שכוונת רש"י שלא תטעה ש"שוטר" כאן פירושו כבפ' בהעלותך (יא, טז) "זקני העם ושוטריו", או כהשוטרים הממונים על המלחמה (פרשתנו כ — ה. ח. ט)[ednref_41_*], אלא מלשון רדי' (וראה גם רש"י שמות ה, ו. שם, יט) — שהרי לאחרי שכבר פי' רש"י בפ' דברים דשוטרים (גבי משפט) "אלו הכופתין כו'", שוב אין מקום לטעות כזו.
- 6. א, טו.
- 7. וצ"ע ברע"ב כאן.
- 8. בכמה כת"י רש"י (שתח"י) "אדם שמכה כו'". ואולי הוא ט"ס שנחלף להם מ"רודים" ל"אדם" (ע"ד הגירסא בדפוס שני "הרודים שמכים כו'").
- 9. ראה לעיל הערה 5.
- 10. בהנסמן בהערה 8, ליתא תיבות אלו. [edn_41_*] ולהעיר מלשון "שוטר" שבפרש"י ח"ש (כג, י) "מנוהו שוטר עליהם". ואכ"מ.
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ שופטים, ז' אלול, ה'תשכ"ה לקו"ש חל"ד ע' 98
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שופטים, ז' אלול, ה'תשכ"ה לקו"ש חל"ד ע' 98
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.