104

תעשה שבהלכה זו. ולדוגמא - הלכות יסודי התורה: ,יש בכללן עשר מצוות, שש מצוות עשה, וארבעה מצוות לא תעשה (וממשיך) חזהו פרטן כו'"; והוא חוזר ומסכם בסיום כל אחד מארבעהעשר ספריו - את המספר הכללי והפרטי של המצוות שבו (ולדוגמא בסוף ספר המדע: ,,נמצאו כל המצוות הנכללות בספר זה חמש ושבעים, שש עשרה מהם מצוות עשה, ותשע וחמישים מצוות לא תעשה").

ועל פי כל זה נדרש ביאור - מדוע לא מציין כאן הרמב"ם - וגם לא מצינו שהרמב"ם יציין ואת במקום כלשהו בספרו - את המספר של המצוות שהם מדברי סופרים%?

ב. דת:ית התירוץ שמדובר ב,אלפים רבים" של מצוות

בספר המצוות? אומר הרמב"ם (בשאלתו על דעת ,בעל הלכות גדולות" המונה מצוות מסויימות דרבנן במנין המצוות): ,,אם נמנה כל 'עשה' דרבנן וכל 'לא תעשה' דרבנן - יהיה זה עולה לאלפים רבים".

אך לא ניתן לומר שמטעם זה לא מציין הרמב"ם את מספר המצוות דרבנן, כי:

א) אדרבה, מכיוון שהמספר כה

גדול, הרי נחוץ יותר לציין את מספרם, שכן הדבר מסייע לדעת ולזכורי את כולן (יתירה מזו: על פי דברי הרמב"ם? לגבי תרי"ג המצוות, מדוע הוא מפרט ומונה אותם בכל הלכה והלכה - כדי ,להשמר שלא יעדר ממנו דבר שלא אדבר בו, ובזכרי כל המצוות במספר הייתי בטוח מזה" - הרי טעם זה שייך ונחוץ גם (ואף יותר) לגבי המצוות דרבנן).

ב) ועיקר: השאלה מדוע הרמב"ם אינו מונה אותן, היא אודות המצוות דרבנן בכללותן, בדומה לצורה בה הרמב"ם מונה אותן כאן - ,כגון מקרא מגילה ונר חנוכה ותענית תשעה באב ועירובין וידיים", ולא בנוגע לפרטיהם. ועוד ועיקר - השאלה מתייחסת לסוג מסויים ב,דברי סופרים" עצמן: ביחס למצוות שהם חידשו ותיקנו - ולא בקשר לגזירות ולסייגים שהם הוסיפו והכניסו בתוך המצוות דאורייתא, או מנהגים וכיוצא בזה'';

וסוג זה של מצוות מדברי סופרים הוא הרי במספר מוגבל ומועט. ובכמה מקומות' אכן נמנות שבע מצוות