102
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ט. ,שופר" - מקור התענוגיס
פרשת שופטים נקראת תמיד בתחלת חודש אלול:
בדרך כלל שבת פרשת ראה היא עדיין בחודש מנחם אב - שבת מברכים של חודש אלול, ואף אם פרשת ראה נקראת בראש חודש אלול ממש, הרי זה היום הראשון של ראש חודש - ל' מנחם אב, ואילו א' אלול חל תמיד בפרשת שופטים.
ומובן, שהאמור לעיל, לגבי השופטים קשור במיוחד לחודש אלול, שאחד ממנהגי ישראל בחודש זה, הוא תקיעת השופר של חודש אלול5, המתחיל בא' באלול*:
שופטים א
בענין השופר אנו מוצאים שני ניגודים?: ,שופר" מלשון ,שפרו מעשיכם"*, ענין של תענוג, ומצד שני, קול השופר מטיל אימה וחרדה*', היפך העונג.
על כך מסביר ה,צמח צדק"", שה,שופר" הוא בבחינת ,מקור התענוגים" שמעל לגילוי התענוג, ומשום כך הוא מטיל אימה וחרדה, כי גילוי מקור התענוגים כרוך בהתבטלות, כאמור לעיל.
כפי שידוע% משלו של הבעל-"שםטוב על קול השופר, הדומה לקול הפשוט% של בנו יחידו של המלך, אשר ,אביו = יכירו בטביעת עיץ דקלא".
הערות
- 1. בהוספות סקנ"ד (ואילך). = וש"נ) דפשיטות העצמות מתגלה בהפשיטות דאיש פשוט.
- 5. ראה הדיעות בזה בנ"כ הטושו"ע או"ח סתקפ"א. ואנו אין לנו אלא הוראת נשיאנו כ"ק מו"ח אדמו"ר (היום יום אדר"ח אלול) שביום השני דר"ח אלול מתחילין לתקוע, וביום הראשון תוקעין (רקיי) להתלמד.
- 6. וכ"ה בנוגע ההוספה בתהלים (ג"פ ליום). משא"כ אמירת לדוד ה' אורי גו' - שמתחיל בא' דר"ח אלול. אבל להעיר, שב' ענינים אלו נמשכים גם בחודש תשרי, משא"כ שופר דאלול (ואף שישנו בר"ה - ה"ה סוג אחר לגמרי בתקיעות*. ואכ"מ).
- 4. *) אלא שבפנימיות הענינים. זה שתוקעין להתלמד באדר"ח אלול הוא התחלה של ענין השופר - ראה בארוכה לקו"ש חל"ד ע' 95. ואילך.
- 5. *) אף שי"ל ששייכים זל"ז - ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 154 ואילך. ובהוספות ללקו"ש ח"ט ע' 317 בהערה.
- 7. ראה בכ"ז - אוה"ת שם פ"ב ופ"ד. ולהעיר מאוה"ת (יהל אור) תהלים ע' רצב.
- 8. ל' המדרש - ויק"ר פכ"ט, ו. מדרש תהלים פא, ד.
- 9. כמש"נ (עמוס ג, ו) אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו - הובא בטאו"ח (ונ"כ) שם בנוגע לאלול.
- 0. באוה"ת שם.
- 1. הובא בהמשך וככה תרל"ז פרק ע.
- 2. בהמשל שם אומר ,קול גדול", אבל בנמשל אומר ,קול פשוט"*. וראה בארוכה סידור ד"ה להבין ענין תק"ש ע"פ כוונות הבעש"ט (רמד, ג ואילך) דענין של תק"ש הוא קול פשוט המעורר הפשיטות דלמעלה.
- 12. *) ומסתבר שגם בהמשל הכוונה לקול פשוט, שהרי ,,מחמת אריכות הזמן שכח גם לשון מדינתו", והמלך מכירו (רק) ע"י קולו.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ שופטים, ד' אלול, ה'תשכ"ז לקו"ש חכ"ט ע' 102
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.