95

שיחה א

א. בנוגע לתקיעת שופר בחודש אלול הורה כ"ק מו"ח אדמו"ר (כפי שנדפס ב"היום יום"), "שבמשך היום (א' דר"ח) תוקעים להתלמד, ומתחילים לתקוע אחר התפלה מיום ב' דר"ח"¹. ולכאורה צ"ב מאי האי ד"תוקעים להתלמד" במשך יום א' דר"ח, דלכאורה בכל אופן אינו מובן: אם אינו יודע לתקוע פשיטא שצריך להתלמד (ומאי קמ"ל) ואח"כ גם יתקע באותו היום; ובאם יודע מכבר — שוב אין צורך לתקוע (ביום א' דר"ח כדי) "להתלמד"? בפשטות י"ל, שכוונת כ"ק מו"ח אדמו"ר היא להכריע בין הדיעות מתי מתחילים התקיעות דאלול — אם בא' דר"ח אלול (ל' מנחם אב) או ביום ב' דר"ח (א' אלול)¹ — ובזה ההכרעה, שהחיוב דתקיעות דאלול מתחיל מב' דר"ח, אלא שכדי לצאת ידי האומרים שמתחילים מא' דר"ח, "תוקעים להתלמד", היינו שתוקעים, אבל לא בתור חיוב, אלא רק להתלמד בלבד. אבל צריך ביאור הלשון "תוקעין להתלמד", ולא בפשטות — תוקעין ולא תקיעה של מנהג, חובה וכיו"ב. ולכן נראה, שיש ענין מיוחד בתקיעה שהיא "להתלמד" בלבד, ותקיעה זו שייכת ליום א' דר"ח אלול, כדלקמן. ב. והנה ע"פ משנת"ל בהסברת ההנהגה ד"תוקעין להתלמד" — יש לחקור בקביעות דא' ר"ח אלול שחל בשבת (כמו בשנה זו[ednref_2_*]), שא"א לתקוע: את"ל שהמנהג לתקוע להתלמד הוא בתור הכשר להתקיעות הבאות אח"כ (מיום ב' דר"ח) — הסברא נותנת, שבקביעות כזו, מתלמדים בערב ר"ח; אבל ע"פ משנת"ל ש(עיקר) הכוונה דהתקיעה של יום זה (א' דר"ח), היא לצאת ידי הדיעות שזהו זמן התחלת התקיעות דאלול (כי אז הוא התחלת המ' יום האחרונים שעלה משה להר)², הרי אין ענין לתקיעה זו בערב ר"ח אלול. ועפ"ז בקביעות כזו — חסרה ההתחלה ד"תוקעין להתלמד". אבל בפשטות י"ל שאין בזה חסרון — כי הוא כמו כל שבת שבחודש אלול, שאין בו כל תקיעה. ובפנימיות הענין, מובן הוא ע"פ ביאור רבינו הזקן³ בהא שאין תוקעים בראש השנה שחל להיות בשבת, שהטעם הפנימי לכך הוא, מפני שביום השבת אין צורך בתקיעת שופר (במדינה), כי מה שפועלים על ידי תקיעת שופר, נפעל בדרך ממילא על ידי השבת עצמה (שהיא מיקדשא וקיימא); והוא הדין בנדו"ד, התקיעות דחודש אלול, דמה שהתקיעות היו צריכות לפעול בשבת זו, נפעל בדרך ממילא על ידי השבת עצמה.