12
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
34 לקוטי
היה החורבן ענין של מקלקל ,על מנת לתקן", מכיוון ש,,אי אפשר לתקן אלא על ידי קלקול זה", ואין בכך איסור של ,בל תשחית"י.
אך עדיין נותר בלתי מובן בנוגע לאיסור של ,לא תעשון כן": אף על פי שהאיסור של ,לא תעשון כן" הוא (כדיוק לשון הרמב"ם") דווקא כשנעשה ,בדרך השחתה"*, וכפירוש ה'כסף משנה** ,שאם נותץ כדי לתקן ודאי שרי (=מותר)" - אך המטרה ,כדי לתקן" צריכה להיות תיקון ובנין* בגוף
דברים - שבת חזון
הדבר**. ובפרט לפי פסק דין הרמ"אלי אפילו בנוגע לבית הכנסת, ש,אסור לסתור דבר מבית הכנסת אלא אם כן עושה על מנת לבנות"; אך אם הוא עושה זאת לצורך אחר, אפילו לצורך מצוה, הדבר אסוריי. ההיתר היחיד הוא רק כאשר הסתירה היא על מנת לבנות, וכדי לבנות במקומף*.
ויש לומר שזו משמעות ההוספה והדיוק בילקוט ,,עלה אריה... והחריב את אריאל... על מנת שיבא אריה... ויבנה אריאל": להדגיש שמטרת חורבן הבית לא היתה החורבן עצמו, אלא לצורך ענין נוסף, ו,על מנת שיבא אריה... ויבנה אריאל" - ,על ממת לבנות", ובמילא מובן, שלא חל כאן האיסור של ניתוץ הבית, חורבן בית המקדש, אלא להיפך'*: .ההיא נתיצה
הערות
- 1. עדמ"ש במדות פ"א מ"ב ,ורשות הי' לו לשרוף את כסותו", ,ואין כאן משום בכל תשחית כו'" (פי' הרא"ש שם). וראה לקו"ש חי"ח ע' 465 ואילך הביאור בזה לדעת אדה"ז, אף שפסק שם (סו"ס יד) דאיסור בל תשחית הוא ,אפילו כוונתו כדי להראות כעס וחימה להטיל אימה על בני ביתו שאינן נוהגין כשורה". עיי"ש.
- 2. הל' יסוה"ת והל' ביהב"ח שם.
- 3. וכלשונו בהל' מלכים שם (ועד"ז בשו"ע אדה"ז שם סט"ו) לגבי בל תשחית. ועד"ז בהלי שבת שם פ"א לגבי איסור שבת.
- 4. הל' ביהב"ח שם.
- 5. ולהעיר דגם במלאכת שבת לגבי סותר כתב הרמב"ם (הל' שבת פ"א הי"ח) ,כל המקלקל ע"מ לתקן חייב כיצד הרי שסתר ע"מ לבנות במקומו" (וכשבת לא, ב). ועפ"ז צ"ע אם הדין ברמב"ם שם פ"י (הנ"ל בפנים) הקורע בחמתו כו' דנחשב כמתקן הוא גם במלאכת סותר, כמו שפירש במנ"ח מצוה לב במוסך השבת (מט, ד) ברמב"ם שם (פ"י ה"י) ד,,ל"ד ע"מ לבנות אלא העיקר שלא יהי" דרך השחתה שהוא מקלקל". עיי"ש.
- 6. [והא דלא כתב הרמב"ם בפ"י (הט"ו). ע"מ לבנות במקומו - לפי שסמך על מ"ש לפנ"ז בפ"א (שו"ת אבני נזר או"ח ח"א סק"ד ס"ה)].
- 7. וראה שו"ע אדה"ז או"ח סי' רעח ס'ב"ג. שו"ת
- 8. הצ"צ או"ח ס"כ אות ג. שו"ת אבני נזר שם סרל"ג ס"ד ואילך. ועוד. ועצ"ע. ואכ"מ.
- 6. ראה בארוכה שו"ת צ"צ שם. ושם בסוף אות ג, דגם להרמב"ם שלא אסר אלא דרך השחתה אם אין התיקון מתקן כל הקלקול חשוב זה השחתה. וראה שם בסוף התשובה: ואפ"ל גם הרמב"ם לא כתב דרך השחתה אלא לענין חיוב מלקות כו' אבל להתיר כשאינו דרך השחתה י"ל דבעינן שיהי' ע"מ לתקן כמ"ש המרדכי (דלקמן הערה הבאה - שצ"ל ע"מ לבנות). וראה גם שו"ת תורת חסד או"ח ס"ד. שד"ח כללים מערכת המ"ם כלל יב (כרך ב תיג, ב ואילך).
- 7. שו"ע או"ח סו"ס קנב (ממרדכי פ"ד דמגילה).
- 8. וראה שו"ת צ"צ ותורת חסד שם.
- 9. ראה ט"ז שם סקנ"א סק"ג ופרמ"ג שם.
- 0. ראה תשב"ץ ח"א ס"ב (הובא בשו"ת תורת חסד שם אות ד) שמביא ראי" שמותר לסתור היכל
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. "הדרן" על מסכת מכות לקו"ש חכ"ט ע' 12
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ד לקו"ש חכ"ט ע' 12
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.