182

אחר הערב". ולפי זה מובן מדוע צריך לכתוב ,במועדו", למרות שלאחר מכן כתוב ,,שנים ליום עולה תמיד" ו,את * הכבש אחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים", כי פסוקנו בא להדגיש את הזמן המדוייק ,,שלא יקדמו .. ושלא יאחר..."*.

ונדרש הסבר: מדוע אין רש"י מסביר? בדומה לפירושו של אבן עזרא, שלפיו מובן מדוע צריך לכתוב כאן ,,במועדו", ופירוש זה מתקבל גם לפשוטו של מקראל"י.

ג. בזמן המיועד לכך ויש לומר, שההסבר לכך הוא:

ההבדל בין פירוש רש"י בפרשתנו לבין פירוש רש"י בפרשת בהעלותך הוא:

בפרשת בהעלותך מתכוון רש"י לבאר את היתור של המילה ,במועדו". כי שם ממשיך הפסוק ומציין מיד את

הזמן המדוייק ,בארבעה עשר יום בחודש הזה בין הערבים..."יי. \ לכן מסביר רש"י שהיתור בא ללמד דין חדש - ,במועדו, אף בשבת, במועדו, אף בטומאה".

ואילו בפרשתנו קשה לרש" משמעות המילה ,במועדו": המשמעות הפשוטה של ,במועדו" היא - בזמן שנקבע לכך. כפי שמבאר רש"י ,למועד"?י - ,לאותו מועד המיועד שקבעתי לך":.

ולפי זה: לגבי קרבנות שבת וראש חודש ורגלים, קרבנות הבאים בזמנים מיוחדים, מובנת המילה ,במועדו" - כל קרבן מקריבים ביום המיועד לו.

אך לגבי קרבן התמיד, שלא נקבע עבורו יום מיוחד, אלא מקריבים אותו תמיד, בכל יום, כשמו ,קרבן תמיד", ,עולת תמיד"י', אין מתאים להתבטא בביטוי ,במועדו".

ולכן אין רש"י מפרש כפירושו של אבן-עזרא ,שלא יקדמו קודם הבוקר ושלא יאחר אחר הערב", כי לפי פירושו אין המילה ,במועדו" מצביעה על הזמן