310

מקיף, משא"כ זיו, שמצד זה שהוא טפל וחיצוני יש באפשריות המקבל לקבלו ג"כ בפנימיות. ולכן דיוק ל' רז"ל: עטרותיהם בראשיהם (עטרה -- מקיף) ונהנין מזיו השכינה כו' ויאכלו -- הנאה -- פנימיות (רש"י ברכות יז. א).

ובמל' וכתר ישנם ב' ענינים הנ"ל, ולכן קאמר אור וזיו. ועיין ג"כ לקו"ת דשבוע זה כ, אדב.

ג) בלקוּ'ת שם ספ"ב, שישנם כמה לבושים דמחשבה, כשמחשבתו בדבר חכמה בחכמת התורה ה"ז בחי' לבוש פנימי וכשחושב בחכ' הנצרך לחכ' התורה כמו תכונה ה"ה לבוש בינוגי. והספק אצלו כשחושב בגדלות הבריאה כדי להתבונן בגדלות הבורא אם הוא לבוש פנימי או בינוני.

הנה לדעתי יש בזה שני אופנים, אם כשמתבונן בגדלות הבריאה בפשוטה כמ"ש הרמב"ם בהל' יסוה"ת רפ'ב: והיאך הוא הדרך לאהבתו וליראתו כו' -- ה"ז הכשר מצוה -- דמצות אהבת הוי' ויראת הוי', אבל אם חושב בידיעת סדר השתלי, היינו השתלשלות הספירות אלו מאלו וכו - ה"ז גופא מצוה רמה ונשאה ואדרבה עולה על כולנה כמ"ש וידעת היום כו' דע את אלקי אביך כו' (עיין בקו"א לתניא ד"ה להבין מ"ש בפרע"ח דקג"ו ע'יב).

הערה: בדפוסים שלנו כתוב מצוה רבה ונשאה, אבל בלוח התיקון מהרה"ח כו' ר' אשר ז"ל, שהוא התעסק בהדפסת התניא, שצ"ל מצוה רמה ונשאה, וכ"ק מו"ח אדמו"ר הסכים על לוח התיקון שלו.

ד) שם פ'ג וד'. מסתפק אם קליפת נוגה דאצי' יונק ג"כ מתפארת דאצי' או רק מחו"ג וכו':

הנה ע"פ הצעת הענין גם הוא מובן, אשר אם רק נסתלק אור אבא אזי אפשר להיות יניקה. אבל מש"כ שהיניקה היא מתפארת או עכ"פ מנו"ה או מל' אינו וח"ו לומר כן. והפי' הוא, שכאשר מסתלק אור אבא. אף ששאר הספירות הם במקומן, יש מקום ליניקה, אבל היניקה עצמה היא לא מהספי' עצמן ח"ו שלכן נאמר הכתוב אדם כי יהי' בעור בשרו, עיין לקו"ת שם ד"ה זה. וכן נאמר ג"כ בדרוש דבי' עסקינן שהיניקה היא מאותיות וכו" אבל לא מהספירות עצמן ח"ו.

ה) מה שהעיר מהסברא שנמצאת בכמה מקומות * דקרא משמיענו על הודאי ולא על הספק, ומקשר זה עם המחלוקת דאם בהרת קודם לשער לבן וכו': הנה יעוין בדרוש זה ספ"ד, שמבאר בענין הספק והידיעה לחלק בין נגעִים וממזר לשאר ענינים.

*) ראה חולין כב, סע"ב ובתוס' שם ד"ה איצטריך. ועוד.