42

ולהעיר ממאמר חז"ל5, שדברים מסויימים קנו מתגרי אומות העולם.

ג. המידה המדוייקת אינה נובעת מ,גזּירת הכתוב"

בספרי'* (ובדומה לכך במדרש') לומדים מהפסוק ,קח מאתם" - .באו ועמדו לפני המשכן ולא קיבל משה מהן עד שנאמר לו מפי הקדש:?י: קח מאתם. הא הסכימה דעתן לדעת העליונה". מכך מובן, שנדבת העגלות (ובמילא - מספרן) הייתה כפי דעת ה'. והדבר דומה לקרבנות שהנשיאים הביאו בהמשך לחנוכת המזבח, שכמה פרטים בהם הרי היו הוראת שעה, כמפורט ברו"ל'3 וגם בפירוש רש"יי3 (ולדוגמא - קטורת יחיד ועל המזבח החיצון, דבר שלא מצינו במקום אחר), ומובן שהוראת שעה הריהי על פי הסכמת משה, דעת ה**.

[למרות שאז היה ,ויקריבו הנשיאים" מעצמם, ולא קיבל משה מידם עד שנאמר לו מפי המקום, הרי מובן בפשטות שכאשר הקדוש-ברוך-הוא אמר למשה ,יקריבו את קרבנם לחנוכת המזבח"**, הייתה ההקרבה על פי ציווי ה'. ובדומה לכך בנדבת העגלות].

אך לא מסתבר לומר שמספר העגלות היה חוקה וגזירת הכתוב, בלי שום טעם - ואדרבה - היפך הסברא, כנ"ל!

ובפרט שכנ"ל, מספר זה היה כפי דעתם ורק אחר כך נתגלתה לגבי כך הדעה העליונה.

ולהעיר: לגבי הקרבנות שהנשיאים הביאו לחנוכת המזבח, אשר ,לא מצינו במקום אחר"יי קרבנות מסוגם ובאופן הקרבה כזה - הרי אף שהיתה זו הוראת שעה - קיימים טעמים ורמזים על סוג ומספר קרבנות הנשיאים, כפי שחז"ל% מבארים באריכות;

ובדומה לכך יש לומר בעניננו,

בנדבת העגלות: לעובדה שנדבת העגלות והבקר היתה במיעוט ובצמצום (ולכאורה היפך הכלל בעניני המקדש ש,אין עניות במקום

עשירות", כנ"ל סוף סעיף א) - קיים